כרכומים , כרכומים

הגולן הוא ארץ הבזלות, אך גם ארץ הכרכומים. בסוף הסתיו עוטים מישורי הגולן החשופים מרבדי כרכומים ורודים ולבנים.

אבי שמידע, 1.11.2001 [ בעקבות השתלמות רתם בגולן ], 13.11.06-לקראת השת. גולן

מעין הקדמה

שלושה סוגים עיקריים פורחים בפני הקרקע עם פרחי ענק בסתיו בארצנו – הסתוונית הכרכום והחלמונית. למדנו, "כאשר היינו קטנים" כי הסתוונית ורודה, החלמונית צהובה והכרכום לבן [שכן הכרכום הנפוץ בארץ ישראל המערבית הוא דווקא לבן]. אולם ניווכח במאמר זה כי רוב הכרכומים בעולם הם ורודים ולעומת הסתווניות הפרח שלהם עטור מבחוץ בעורקים סגולים נהדרים.

המאפיין את קבוצת הסתוונית, הכרכום והחלמונית הוא כי לכולם אברי אגירה תת-קרקעיים והם פורחים לרוב ללא עלים וללא גבעול קרוב לפני הקרקע בעונת הסתיו ; לכולם, פרח דמוי פעמון גדול בעל שישה עלי כותרת [במדויק מהבחינה הסיסטמתית הם נקראים עלי עטיף ולא עלי כותרת] הנסגרים בלילה בימי הפריחה הראשונים. הם שייכים לשלוש משפחות שונות, הכרכום למשפחת האירוסיים, החלמונית לנרקיסיים והסתוונית לשושניים [למעשה פוצלה משפחת השושניים זה מכבר לשמונה משפחות שונות ונכון יותר לשייך את הסתוונית למשפחת ה"סתווניתיים"- Colchicaceae ]. בבסיסו של הפרח ישנו צינור ארוך ביותר הבנוי לתוך האדמה והמגיע עד הפקעת. עמוד העלי ממשיך יחד עם הפרח לתוך האדמה כאשר השחלות ממוקמות בראש הבצל או הפקעת. צינור הפרח הטמון באדמה מגיע במינים אחדים של סתווניות ליותר מעשרים סנטימטר, נועד לטמון את השחלה והפרי עמוק בתוך האדמה כדי להגן עליהם מפני פגעי אקלים (שלג בחורף) או מפני אכלנים החומדים את המזון העשיר בבצלים [אברי האגירה למיניהם, הבצל או הפקעת יכונו להל"ן בשם קיצור גנרי – בצלים]. מיכה לבנה מצא כי לסתוונית התשבץ הפרח הגדול בישראל שכן צינור הפרח שלה מעמיק יותר משלושים ס"מ לתוך האדמה. הפירות מתפתחים במשך החורף עמוק באדמה ועם סיום עונת האביב הם מבשילים ועולים לפני האדמה על-ידי התארכות עוקצי הפירות.

לחלמונית בצל רב-שנתי גדול, לכרכום בצל חד-שנתי סימטרי ולסתוונית פקעת חד-שנתית אסימטרית אשר פרחיה יוצאים מגבה. אברי האגירה הממוקמים עמוק באדמה, נועדו לאסוף מזון מהאביב ולאגור אותו מתחת לאדמה כדי לפרוח בעונת הסתיו בו הפריחה בארצנו דלילה ביותר. הבצלים עשירי המזון של מיני הגיאופיטים בארצנו משכו מזה דורות את טעבונם של מכרסמים ובמיוחד הדורבן. לכן הצטיידו אברי הגירה האלה במשך האבולוציה בחומרים כימיים הרעילים לטורפיהם. חומרי הגנה אלה אשר חלקם רעילים או דוחים אף אותנו שמשו את האדם ליצירת חומרי רפואה מיוחדים וחשובים. עד היום משמש ים בצלי הכרכום כסגולה לכוח גברא ובריאות ומפקעות הסתוונית מפיקים תרופה לחולי לב ותכשיר לחלוקה מזורזת של תאים.

איך נבדיל בין הכרכום,הסתוונית והחלמונית ? לחלמונית עמוד עלי בודד אשר כולו צהוב, לכרכום שלושה עמודי עלי אדומים לרוב, אשר מתפצלים לאונות דקיקות ולסתוונית שישה עמודי עלי לבנים. סימן מספר עמודי העלי היא תכונה מגדירה (דיאגנוסטית) מוחלטת אך רוב עמך מתקשה בזהוייה. לכן נוסיף תכונות מבדילות הכלות ליישום בשדה : החלמונית היא היחידה מבין צמחי הבצל מבשרי הגשם שצבע פרחיה צהוב ;מיני הסתווניות כולם ורודים בארצנו כאשר הורוד יש גוון "פלסטיק" הומוגני חסר ערוק כלשהוא (פרט לסתוונית התשבץ) ; ואילו לכרכומים צבע פרח ורוד או לבן ועלי הכותרת שלהם עטורים לרוב מבחוץ בעורקיו סגולים מרהיבי עיין.

ועתה לאחר שלמדנו קצת להכיר את מבשרי הגשם, הסתוונית, הכרכום והחלמונית שהם מהיפים בפרחי ארצנו, הגיע זמן לצאת לשדה וליהנות מפריחתם. כה מפתיע ומלבב לגלות בחודשי אוקטובר –נובמבר במישורים ובמדרונות החשופים כתמי צבע בוהקים של צהוב או ורוד. לסתווניות ובמיוחד לחלמונית הגדולה יש נטייה לגדול בכתמים צפופים המופרדים זה ממשנהו במאות מטרים. דגם גדילה ופריחה כתמי ומקוטע זה מושך את העין בצבעוניותו ומגרה אספנים וטיילים למצוא עוד אתרי פריחה חדשים ולא נודעים. בעבר חשבו כי החלמונית היא מין נדיר ביותר הגדל רק במספר אתרים מועט אך לאחר 50 שנה של שיטוט ואיסוף מידע , ידועים כיום לא פחות ממאתיים אתרי חלמוניות בישראל ממרום החרמון ועד הר הנגב ודרום ירדן.

מגדיר לכרכומים

1- העלי בעל שלוש אונות בלבד. סיומת כל אונה מעובה (דמוי אלה) ואינו צר ודקיק.צבע העלי וסעיפיו אדום [בחרמון גם צהוב] - כרכום נאה

- העלי מתפצל לאונות רבות (מעל שלוש) שהן לרוב דקות (קבוצת כרכום דמשקאי). צבע העלי וסעיפיו צהוב או כתום או אדום - 2

- צבע המאבקים לבן (בשאר המינים צבע מאבקים צהוב).והוא מתפצל בחלקו העליון למספר מועט (1-3) של אונות לא ברורות; העטיף לבן ובבסיסו אין עורקים סגולים; במרכז פנים העטיף כתם צהוב עמוק [מכאן שם הצמח]- כרכום צהבהב [רק למין זה עלי וצלקות לבנות]

2 – העטיף לבן בעל עורקים סגולים בחלקו החיצוני - 3
העטיף סגול או לילך או ורדרד - 4

3- צבע המאבקים חום ירוק או סגול כהה [צבע "שחור"] , רוחב העלים 2.5-3

מ"מ; נפוץ בכל האזור הי"ת פרט למר.-צפ. הגולן ולקרן נפתלי.

כרכום חורפי

- צבע המאבקים צהוב; רוחב העלים 1-2 מ"מ; בבסיס אונות העטיף ישנו כתם צהוב; שכיח בגולן בחרמון ובקרן-נפתלי, אוכלוסיה מבודדת בכורכרי הבונים-מעגן מיכאל.

כרכום גיירדו

4- הקליפות החיצוניות של הפקעת עשויות רשת של סיבים גסים ["לצערנו" אין כל אפשרות אחרת להבדיל בין כ. השבכה לכ.החרמון,לא בפרח ולא בעלים; בהר הנגב ובאדום לפרח אבקנים מסולסלים מטה הגבוהים בהרבה מהצלקות. תכונה זו תוארה כבלעדית לכ.השבכה אך אך על פי המונוגרף אין הדבר כך; בגולן נמצא באותה אוכלוסיה פרחים בעלי אבקנים גבוהים ונמוכים מהעלי. ] – כרכום השבכה(=כ.דמשקאי)

- הקליפות החיצוניות של הפקעת עשויות סיבים מקבילים עדינים. שכיח בחרמון, נדיר מאוד בשומרון באזור בית-אל ועד גבעון שם הוא מתואר בתור תת-מין אנדמי – כ.החרמון ת.מ.ארץ-ישראלי; אוכלוסיית ביניים בין כ.החרמון לכ.השבכה ידועה ממצוקי האון(כפר חרוב).

כרכום החרמון

*** בגבול הלבנון מצפון למטולה גדל באדמות לחות כרכום חלמוני לו עטיף בצבע צהוב "משגע". מייק לבנה מצא אותו לראשונה בשנת 1984. עוז גולן "טוען" שראה אותו ליד אדמית בגבול הצפון ?!

** בירדן גדלים אותם מיני כרכומים. בנוסף גדל באזור צפון מואב ועד מזרח הגלעד הכרכום המואבי שהוא אנדמי לירדן ומיוחד לו צלקות הגבוהות בהרבה מהאבקנים. מין זה קרוב מאוד לכרכום נאה וכנראה נוצר ממנו באבולוציה "לא מזמן".

תאור מיני הכרכומים בישראל

כרכום גיירדו Crocus aleppicus

משפחה האירוסיים Iridaceae

שם ערבי – זעפרן, ארגאטה, בזייזי, בסילה

שם אנגלי - Aleppo Crocus

תאור המין : צמח בעל פקעת, הפורח ללא גבעול תפרחת מרכזי, בגובה 7-5 ס"מ. העלים צרים מאד, דמויי מחט ובמרכזם עורק בהיר ולבן, תכונה המאפיינת את כל מיני הכרכום. הפרחים דמויי פעמון גדול. צינור הכותרת נמשך עמוק לתוך האדמה, עד סמוך לבצל. אוגן הכותרת סגור בימי סגריר ופתוח כגביע בימי שמש. צבע הכותרת לבן, אך עלי העטיף עשויים להיות סגולים מצידם החיצוני. כמות הצבע הסגול משתנה בין פרטים שונים באוכלוסיה - מפרטים בעלי עטיף לבן לגמרי, דרך פרטים בעלי עטיף עם עורקים סגולים מעטים, עד לפרטים מעורקים חזק בסגול מבחוץ.

כרכום גיירדו הוא מין קרוב ודומה לכ. חורפי. לשני המינים אופיניות צלקות המתפצלות למספר אונות נימיות, אך בעוד שמאבקי כ. חורפי שחורים, המאבקים של כ. גיירדו צהובים. אין מדובר כאן במוטציה נדירה (באוכלוסיות כ. חורפי מוצאים לעיתים רחוקות מוטציה בעלת מאבקים צהובים. פרטים כאלה נמצאו בכרמל ובהרי שומרון), אלא במין ביולוגי נפרד, המחליף את כרכום חורפי בגולן, בסוריה, בלבנון ובצפון מזרח הגליל. נחל דישון (ראה פרוט במאמר של - (Feinbrun & Shmida, 1977 הוא בערך הגבול בין תפוצת כ. חורפי וכ. גיירדו - מצפון לו וממזרח, גדל כ. גיירדו; ומדרום לו וממערב, גדל כ. חורפי. סדר גיאוגרפי-טקסונומי זה "נשבר" על ידי אוכלוסית חוף הכרמל של כ. גיירדו, הגדלה כמובלעת בתוך רצף של כ. חורפי.

הבדלים ממינים קרובים: דומה לכ. חורפי, אך נבדל ממנו בברור בצבע המאבקים - צהוב בכ. גיירדו ושחור בכ. חורפי.

תפוצה - מין זה נפוץ בחרמון (למעט בבסיסו), בגליל העליון המזרחי (צפונית לנחל דישון) ובגולן המרכזי והצפוני. באזורים אלו הוא מחליף את הכרכום החורפי הגדל כללית דרומה לו. במישור החוף המין נדיר ביותר ונמצא רק בחוף הכרמל. כרכום גיירדו נמצא בכמה אתרים בסביבות מעגן-מיכאל ואתר חשוב בשמורת חורבת קרטא. האוכלוסיות החופיות של מין זה נבדלות במעט מאוכלוסיות הגליל והגולן ויש לתת להן מעמד של זן.

על הצורה החופית של כרכום גיירדו - האוכלוסיה של כרכום גיירדו בחוף הכרמל נתגלתה בשנות השישים, ממש בחצר ביס"ש מעגן-מיכאל. היא גדלה בכיסי קרקע על רכסי הכורכר במקטע שבין הבונים למעגן-מיכאל.

המיוחד לאוכלוסית החוף, בהשוואה לכ. גיירדו מאזור הגליל המזרחי והגולן, הוא כי יש פרטים באוכלוסיה זו שהם בעלי פרחים סגולים ממש. עובדה זו מקרבת אותה מאד לכרכום חרמוני, הגדל במרומי בחרמון. הכומר מוטרד (שכתב את הפלורה של סוריה ולבנון והתמחה בגיאופיטים) ראה בקבוצת כ. חרמוני - כ. גיירדו - כ. דמשקאי קבוצת מינים מאד קרובים זה לזה, ונטה לאחד אותם למין אחד. הוא מצא ותאר אוכלוסיה של כ. גיירדו באזור צידון בחוף לבנון. אוכלוסיה זו דומה בתיאורה לאוכלוסית מעגן-מיכאל. דגם תפוצה זה מזכיר את התפוצה של רומוליאה צידונית, שהיא מין אנדמי הנפוץ ברכסי החוף, בין צידון לכרמל. קבוצה זו יוצרת דגם אנדמיזם מקומי, המיוחד לדרום לבנון וצפון ישראל בחבל הים-תיכוני. חשוב לנו ביותר לתעד אותו ולתהות על קנקנו.

כרכום דמשקאי –- ראה -- כ.השבכה

של דרום הגולן ישנה אוכלוסיית מעבר בין הכרכום החרמוני לכרכום השבכה.

כרכום החרמון Crocus hermoneus

משפחה - אירוסיים.

שם ערבי – ארגאטא

שם אנגלי - Hermon Crocus

גיאופיט הפורח באוקטובר ללא עלים. הבצל עטוף בקליפות קרומיות אשר החיצוניות שבהן מתבלות לסיבים מקבילים עדינים. הפרח בצורת משפך גדול (6 ס"מ), צבעו סגול-לילך, ולעיתים משורטטים עורקים כהים בצידו החיצוני.הפרח יוצא ישר מהקרקע ללא גבעול. לפרח שישה עלי עטיף , שלושה אבקנים צהובים, ושלוש צלקות המתפצלות לאונות דקיקות; צבען לרוב כתום-אדמדם אך יש וצבען צהוב. העלים סרגליים וירוקים ולאורך מרכזם פס מכסיף.

תת-המין האופייני של הכרכום החרמוני אנדמי לחרמון ולרכסי מול הלבנון. בשומרון גדל תת-מין א"י אשר תואר לפנים כמין עצמאי ואנדמי לישראל. במצוקי הבזלת של דרום הגולן ישנה אוכלוסיית מעבר בין הכרכום החרמוני לכרכום השבכה.

בית גידול ותפוצה - נפוץ בחרמון במדרונות סלעיים ובראשי גבעות ברום 1,700 – 2,800 מ'. תת-המין הא"י גדל במדרונות גירניים באזור גבעון, נבי סמואל ורמאללה (צומת יו"ש). עונת הפריחה החריגה בתחילת החורף מקשה על מציאתו. יש לחפשו בבתות שטופות שמש בשדרת הרכס ההררי של השומרון.

מועד פריחה – פורח בסתיו בחרמון בחודשי אוקטובר באזור מצפה שלגים ובחודש דצמבר באזור מחנה ערער. בשומרון פורח בין אמצע נובמבר לתחילת דצמבר.

ביוגיאוגרפיה ותתי-מינים - באזורנו שני תת מינים של כרכום החרמון. בחרמון גדל תת המין החרמוני ובשומרון גדל תת המין הארץ-ישראלי. התפוצה המקוטעת מרמזת אולי על היות האוכלוסיות שריד לתקופה קרה ולחה יותר ולשינויי אקלים שיצרו קיטוע. הבידוד בעקבות הקיטוע הביא להתמיינות צורות שונות באבולוציה של המין.

מינים דומים - מין דומה מאוד, הגדל במעורב עם הכרכום החרמוני במרומי החרמון, הוא כרכום נאה, שפרחיו דומים בכל למתואר-לעיל (אפילו בכך שצלקותיו אדומות-כתומות ברוב הפרטים, ובאחדים הן צהובות), אך צלקותיו אינן מתפצלות, תפוצתו של הכרכום הנאה רחבה מעט יותר באזורנו, והוא יורד בחרמון עד רום 900 מ', וכן גדל גם בצפון הגליל ובצפון הגולן.

כרכום השבכה Crocus cancellatus

משפחה - אירוסיים

שם ערבי – ברגאטי, ארגעטה ,זעפראן

שם אנגלי עממי - Lettice Crocus

שם נרדף: כרכום דמשקאי

פתיח – רגילים אנו כי הכרכום לבן והסתוונית ורודה אך הכללה זו נכונה בעיקר בישראל, ורק במישור החוף וההרים מסביב. בעולם גדלים יותר משבעים מינים של כרכום ורק מספר זעום מביניהם בעל פרח לבן; רוב מיני הכרכומים בעולם פרח ורוד עז ובכותרת מעוטרת מבחוץ פסים סגולים כהים – חגיגה לעיניים. רובנו מכירים את הכרכומים גם בצבעם האדום-כתום; זהו תבלין הזעפרן, התבלין היקר בעולם, המופק מצלקות פרח הכרכום.

תמצית - גיאופיט בעל בצל המכוסה קליפות רשת גסות והפורח בפני הקרקע בסתיו, עם פרח גדול סגול. העטיף בעל שישה עלים אשר מצידם החיצוני עורקים סגולים נהדרים. הצלקות מפוצלות למספר רב של אונות נימיות אשר צבען כתום או אדום.

תיאור המין – גיאופיט בעל בצל המכוסה קליפות רשת גסות והפורח בסתיו ללא עלים וללא גבעול בגובה פני הקרקע, עם פרח גדול סגול. העטיף בעל שישה עלים שמצידם החיצוני עורקים סגולים נהדרים. הצלקות מפוצלות למספר רב של אונות נימיות אשר צבען כתום או אדום. העלים מופיעים מיד לאחר הפריחה. העלה סרגלני ובעל פסלבן ברור במרכזו, הוא שטוח בחתך ורוחבו 2 מ"מ בלבד.

הערה סיסטמטית - כרכום דמשקאי שניתן בפלורה כמין עצמאי הוא זן של כרכום השבכה [Mattew 1982 ]. בהר הנגב אופייני לו מאבקים הגבוהים מעמודי העלי וכפופים בקשת אל הצלקות. תכונות אלה מאפשרות האבקה עצמית, התאמה חשובה של אוכלוסיות מבודדות ושרידיות.

האבקה – מואבק על ידי דבורי דבש ודבורים זעירות הבאות ללקט את ההאבקה הרבה המצויה בשלושת האבקנים. בצפון הגולן נתפסה דבורה בגודל בינוני בעונה לשם "אנדרנה" המבקרת בקביעות בפרחי הכרכום.

פרוש השם - שם תואר המין על שום הסיבים הגסים שעוטפים את הבצל.

פולקלור ומסורת - על הסיבה לעורקים הכהים של פרח הכרכום מספרת האגדה העברית(ציזיק): " בשעה שעלה בידי אשמדאי להדיח את שלמה המלך מכס מלכותו ולהגלותו, התעצבו הצמחים והעצים וגם הכרכום סגר את כותרתו ולא פיזר את אבקתו הריחנית. הצטער שלמה המלך ואז שלח ה' את תרנגול הבר מידי לילה לגנו של שלמה והיה תולש באצבעותיו את הכרכום בעודו סגור, והביאו אל המלך. ושלמה היה נוטע ומפיצו בכל נדודיו. מאז נפוץ הכרכום בכל ההרים, ובמקום בו נגע תרנגול הבר באצבעותיו על עלי הכותרת נשארו סימנים- פסים סגולים - עד עצם היום הזה.

שימושים - במדינת ירדן, במיוחד ברמות מואב ואדום נאספים הפקעות לאלפיהם ונאכלים לאחר צלייתם או בישולם. בארץ יש לזכור כי הצמחים אסורים בקטיף וכל שכן בעקירת הבצלים. ניתן לגדלם בגינה ולהשתמש בבצלים.

בית גידול ותפוצה בישראל - גדל בצפון הגולן על מדרונות בזלת יובשניים ובהר- הנגב במדרונות גירניים

תפוצה בעולם – מערב אירנו-טורני; ישראל, ירדן, סוריה, לבנון, כמעט כל מחוזות תורכיה צפון עירק וצפון ומערב איראן.

מועד פריחה – בהר-הנגב בתחילת אוקטובר. בגולן בסוף נובמבר וחודש דצמבר.

מינים קרובים - ניתן לראות בכרכום דמשקאי שניתן בפלורה של ישראל כמין עצמאי זן של כרכום השבכה. בהר הנגב אופייני לו מאבקים הגבוהים מעמודי העלי וכפופים בקשת אל הצלקות. תכונות אלה מאפשרות האבקה עצמית, התאמה חשובה של אוכלוסיות מבודדות ושרידיות. תכונה זו מפוזרת באקראי בפרטים הגדלים באוכלוסיות כ.שבכה בצפון הגולן. לכן עדיף להתייחס לטיפוס "כ.דמשקאי" כאל זן של כרכום השבכה. גם באזור מזרח הרי האנטי לבנון , משם תואר כרכום השבכה, שני הטיפוסים סינפטריים ודרים באותו בית-גידול.

לכרכום החרמון פרחים זהים כמעט בכל לכ.השבכה וניתן והבדיל ביניהם רק באמצעות הבצל – סיבי קליפות הבצל גסות ומרושתות הכ.השבכה והן עדינות ומקבילות בכ.חרמוני. כרכום נאה דומה בפרחיו לכרכום השבכה אך עמוד העלי שלו אינו מתפצל לאונות רבות אלא בנוי שלוש צלקות דמויות אלה. הוא גדל בהרים הגבוהים של הגליל ויו"ש. גם כרכום חורפי וכ.גייארדו שייכים לאותה קבוצה של "כרכום השבכה" שבה הצלקות מתפצלות לאונות נימיות, אלא שפרחיהם לבנים ולכן קל להבדילם.

טבלת אתרים נבחרים לביקור ומועדים מומלצים

מקום מומלצים לביקור בהם הצמח פורח	האזור	תאריכי ביקור	איך להגיע , הערות
בורות לוץ, הר-הנגב	הר-הנגב	1.10 - 20.10	ממצפה רמון מזרחה
רכס חזק (חזקה)	גולן צפוני	22.11. - 10.12	ליד אלןני הבשן
הר-אביטל	גולן צפוני	22.11. - 10.12	ליד ברכת המים
הר אודם	גולן צפוני	22.11. - 10.12	כל השטח מדרום למסעדה
בוקעתה	גולן צפוני	22.11. - 10.12	2 ק"מ צפונית לבוקעתה כביש קיצור לישוב אודם.

כרכום חורפי Crocus hyemalis

משפחה - אירוסיים

שם ערבי – זעפרן, ארגאטה, בזייזי, בסילה

שם אנגלי - Winter Crocus

תמצית - גיאופיט שגובהו 4-8 ס"מ, תפרחתו צמודה לאדמה ללא גבעול מרכזי. העטיף (הכותרת) לבן ובמרכזו כתם צהוב ואבקנים שחורים.

בית גידול, תפוצה ופריחה - נפוץ בחבל הים-תיכוני בבית-גידול גירני סלעי. * פורח בחודשי נוב.-דצ. לאחר הגשמים הראשונים.

פתיח על פורחי הסתיו - בבוא גשמי הסתיו, בסביבות חודש נובמבר, פורחים בכל החבל הים-תיכוני שני צמחים נפוצים: סתוונית היורה וכרכום חורפי. בדרך כלל מופיע פרח הסתוונית מייד אחרי גשמי הסתיו, והכרכום מאחר במקצת; אולם ברוב המעונות פריחתם חופפת, ונראה שילוב צבעים מלבב – ורוד הסתוונית ולובן הכרכום.

תקציר - גיאופיט שגובהו 4-8 ס"מ שתפרחתו צמודה לאדמה. העטיף לבן ובמרכזו כתם צהוב עמוק ואבקנים שחורים. נפוץ בחבל הים-תיכוני. פורח לאחר הגשמים הראשונים בחודשי נובמבר ותחילת דצמבר.

תיאור המין – כרכום חורפי הוא גיאופיט (צמח בעל בצל או פקעת) הפורח ללא גבעול תפרחת, בצמוד לפני האדמה.העלים צרים, דמוי מחטי אורן, ופס לבן מכסיף במרכזם. הפרח לבן, בעל 6 עלי עטיף, ואם נפתח אותו ונסתכל בו (אנא, אל תקטוף!) נגלה עולם ומלואו: בבסיס העטיף נראה כתם צהוב-חלמון המכוון, כנראה, את החרקים אל מקור הצוף; האבקנים (האיברים הזכריים) בעלי גוון שחור, והצלקות (האיברים הנקביים) מפוצלות לאונות דקיקות רבות וצבען כתום.

פרוש השם העברי - השם העברי הוא תרגום של השם המדעי. המילה כרכום מקורה בשפה הפרסית ופירושה צהוב. שם זה נתן לסוג כי ממנו מופק תבלין הזעפרן שצבעו צהוב.שם המין מתאר את עונת הפריחה שלו – בחורף המוקדם, אחרי הגשמים הראשונים

פרוש השם הלטיני - שם הסוג המדעי הוא צורתו הלטינית של השם הפרסי העתיק של הצמח המתאר צבע צהוב. שם המין פירושו חורפי.

פולקלור ומסורת - הכרכום נזכר בתנך פעם יחידה, בשיר השירים, כאחד מצמחי הבושם אשר בגן שלמה. הביטוי "התכרכמו פניו" - פנים שהצהיבו כצבע תבלין הזעפרן המופק מהכרכום. פתגם ערבי מהגלבוע אומר-" בחודש אדר, לקט את הכרכום לילה ויום" ומשמעו כי עונת אסוף פקעות הכרכום קצרה. על חשיבותו של הכרכום כצמח מאכל מעידים שמו - "בטאט אל פקיר"- תפוח האדמה של העניים.

שימושים - מצלקות של מין אחר של כרכום מכינים את התבלין זעפרן – כרכום, שבו מתבלים מזון.הפקעות נאכלות צלויות באש או מבושלות.יש לזכור כי הצמחים אסורים בקטיף וכל שכן בעקירת הבצלים. ניתן לגדלם בגינה ולהשתמש בבצלים.

מינים קרובים - עוד שני מינם של כרכומים לבני פרחים בארצנו – כרכום גיירדו לו אבקנים צהובים (ולא שחורים) המחליף את הכרכום החורפי בגולן בירדן ובאצבע הגליל; וכרכום צהבהב אשר האבקנים שלו "דווקא" לבנים (נקרא צהבהב על של הכתם הצהוב בבסיס הכותרת) הגדל בשקעים לחים וחורש לח בגליל ובגולן.& מאחד ממיני הכרכום בספרד תורבת הכרכום התרבותי אשר צלקותיו האדומות משמשות כתבלין הזעפרן היקר בעולם.

בית גידול ותפוצה בישראל - נפוץ מאוד באזורים סלעיים בשטחים פתוחים, בבתות ובחורש פתוח, בשטחים הרריים בכל החבל הים-תיכוני: בגליל, כרמל והרי המרכז. בגולן ומצפון לנחל דישון מחליף את הכרכום החורפי כרכום גיירדו, אשר צבע מאבקיו צהוב. שאר מיני הכרכום בארץ נדירים (פרט לצפון הגולן ולחרמון) וצבעם ורוד.

מועד פריחה - נובמבר – דצמבר, תמיד לאחר גשמי היורה. הפרחים מופיעים יחד עם העלים.

טיול "מומלץ רותם" – כרכום חורפי ביער לביא

יער לביא הוא מרכז נופש בליבו של יער נטוע מדרום-מזרח לצומת גולני. כרכום חורפי נפוץ מאוד באזורים סלעיים בשטחים פתוחים, ביער ופורח בחודשים נובמבר ודצמבר.

ממרכז הארץ נוסעים אל צומת גולני בכביש מס' 65. בצומת פונים מזרחה (ימינה) לכוון טבריה. כ-500 מ' אחרי הצומת פונים דרומה (ימינה) בדרך עפר טובה לכל סוגי רכב אל היער. אחרי נסיעה קצרה מגיעים אל אזור של חניונים ומתקני נופש. כאן מחנים את הרכב ויוצאים לסיור ברגל.

כרכום חורפי נפוץ מאד בסלעים במקומות שטופי שמש בכל רחבי היער. כמו כן נפוצים כאן מיני צמחים אחרים הגדלים בסלעים בחבל הים- תיכוני

אתרים נוספים לביקור וצפיה בפריחת כרכום חורפי

- גליל עליון - חורבות ר'בטיה בין הר מירון לחורפיש.

- גליל תחתון - יער לביא מדרום-מזרח לצומת גולני.

- כרמל - שמורת נחל מערות.

- הרי ירושלים - שמורת מערת התאומים.

כרכום נאה Crocus olbanus

משפחה - אירוסיים

שם ערבי – זעפרן, ארגאטה, בזייזי, וואדע

שם אנגלי - Pallas Crocus

תמצית - צמח בצל שגובהו 4-8 ס"מ, בעל עלים צרים חוטיים שפס לבן לאורכם. העטיף ורוד ובעל שלוש צלקות אדומות דמויות אלה.

פתיח – אל תחמיצו – צאו מיד לדרך לראות את פריחת משטחי הכרכומים בצפון הגולן. רגילים אנו כי כרכום הבר לבן והסתוונית ורודה אולם אין הכללה זו נכונה. רוב מיני הכרכומים בעולם סגולים וכרכום נאה שלפנינו הוא דוגמא אופיינית לסוג. מה עוד שמקבוצת הכרכום הנאה תורבת הכרכום התרבותי, אשר ממנו מפיקים בספרד ובקשמיר את תבלין הזעפרן - מן התבלינים היקרים ביותר בעולם. בשיא הפריחה אוספים את הצלקות האדומות של פרחי הכרכום (במין התרבותי הן גדולות במיוחד) וטוחנים אותם לאבקת הזעפרן. גדל בשדרת ההר בצפון הגולן ובחרמון.

תקציר - גיאופיט הפורח באוקטובר ללא עלים. הפרח סגול גדול (6 ס"מ), ויפה, יוצא ישר מהקרקע ללא גבעול. לפרח שישה עלי עטיף משורטטים בעירוק סגול כהה, שלושה אבקנים צהובים, ושלוש צלקות אדומות דמויות אלה – שילוב צבעים נהדר (בראש החרמון ישנם כרכומים בעלי צלקות צהובות). גדל בשדרת ההר בצפון הגולן ובחרמון. פורח ללא עלים בחודש דצמבר.

תיאור המין – רגילים אנו להכללה: הכרכום לבן הוא, והסתוונית ורודה. הכללה זו טובה רק לגבי שני המינים הנפוצים בעונת הסתיו בארצנו, כרכום חורפי וסתוונית היורה; אך רוב מיני הכרכום בעולם ורודים הם, וכך גם הכרכום הנאה. זהו צמח רב-שנתי בעל בצל קטן באדמה. בחודשי הסתיו המאוחרים צומחים מן הפקעת הפרחים, ואילו העלים בוקעים רק לאחר הפריחה. כמו בסתוונית, אין לצמח עמוד תפרחת והפרחים צמודים לקרקע. העלים סרגליים שטוחים, ובמרכז הצד העליון של העלה יש פס לבן מכסיף. על עלי העטיף הסגלגל של הפרח מרושתים עורקים סגולים נהדרים. רישות צבעוני זה חסר במיני הסתוונית (חוץ מסתוונית התשבץ). לכרכום 6 אבקנים בעלי, המאבקים גדולים מאוד דמויי חץ בבסיסם. הצלקת של עמוד העלי מתפצלת ל - 3 אונות דמויות אלה בצבע אדום עמוק.

פרוש השם העברי - השם העברי הוא תרגום של השם המדעי. המילה כרכום מקורה בשפה הפרסית ופירושה צהוב. שם זה נתן לסוג כי ממנו מופק תבלין הזעפרן שצבעו צהוב.שם המין מתאר את עונת הפריחה שלו – בחורף המוקדם, אחרי הגשמים הראשונים.

פרוש השם הלטיני - שם הסוג המדעי הוא צורתו הלטינית של השם הפרסי העתיק של הצמח המתאר צבע צהוב.

פולקלור ומסורת - הכרכום נזכר בתנ"ך פעם יחידה, בשיר השירים, כאחד מצמחי הבושם אשר בגן שלמה. הביטוי "התכרכמו פניו" - פנים שהצהיבו כצבע תבלין הזעפרן המופק מהכרכום. פתגם ערבי מהגלבוע אומר-" בחודש אדר, לקט את הכרכום לילה ויום" ומשמעו כי עונת אסוף פקעות הכרכום קצרה. על חשיבותו של הכרכום כצמח מאכל מעידים שמו - "בטאט אל פקיר"- תפוח האדמה של העניים.

שימושים - מהכרכום התרבותי, שהוא מין קרוב לכרכום הנאה, מפיקים בספרד את תבלין הזעפרן - מן התבלינים היקרים ביותר בעולם. בשיא הפריחה אוספים את הצלקות האדומות של פרחי הכרכום (במין התרבותי הן גדולות במיוחד) וטוחנים אותם לאבקת הזעפרן.

פקעות הכרכום משמשות למאכל : בהרי טפילה והרי א-שארה אשר באדום יוצאים המקומיים באביב ואוספים את הבצלים הכרכום לאלפיהם. הם קולעים אותם באש ויש שאוכלים אותם "טריות" לאחר קילוף. הבצל טעים יותר באבי מאשר בזמן הפריחה – שכן הבצל הוא חד-שנתי ובזמן האביב הפקעת עדיין צעיר.

מינים קרובים - מין דומה מאוד, גדל במעורב עם הכרכום נאה במרומי החרמון, הוא כרכום חרמוני, שפרחיו דומים בכל למתואר-גם לו צלקות אדומות אך בכרכום חרמוני הן מתפצלות לאונות נימיות. לשני המינים סיבי בצל מקבילים עדינים לעומת סיבי בצל כרכום דמשקאי שהם עבים ומרושתים.

בית גידול ותפוצה בישראל – נדיר למדי בארץ, ברום הרי יהודה, שומרון והגליל ושכיח למדי בצפון הגולן ובחרמון . גדל בחורש פתוח ובבתה. גדל בארץ בחורש פתוח ובתות סלעיות בשדרת ההר, בהרים גבוהים (מעל 750 מטר) על קרקע עשירת חרסיות – קרקעות טרה-רוסה בגליל העליון וקרקע בזלתית בצפון הגולן. בצפון הגולן, על משטחי הבזלת הסלעיים, מצויים ריכוזים גדולים שלו.

אוכלוסיה רליקטית גדלה בחרבת בני-דר בהר-חברון. בעבר גדלה אוכלוסיה ליד חלחול(כרמי צורׂ) אך בשנים האחרונות איננו מוצאים אותה.

מועד פריחה - נובמבר – דצמבר. במרומי החרמון הפריחה מקדימה לחודש אוקטובר. פורח ללא עלים בחודש נובמבר-דצמבר, העלים מופיעים תמיד רק לאחר הפריחה עם גשמי החורף.

טיול "מומלץ רותם" – כרכום נאה ביער אודם

יער אודם נמצא בצפון רמת הגולן, ליד הכפר הדרוזי הגדול מסעדה. זהו אזור היער הגדול ביותר ברמת הגולן. בתחום היער נמצאים ג'ובה אל-כבירה, תל-קצעה והר אודם.

השביל אל ג'ובה-אל-כבירה ביער אודם מתחיל על כביש ווסט - מסעדה (מס' 978), כ300- מ' מצפון לכניסה למושב אודם. זהו שביל מעגלי מסומן כחול שאורכו כקילומטר וחצי. כבר בתחילת השביל פורחים בסתיו כרכום נאה, כרכום צהבהב ושינן עב-שורש. השביל מוליך אל נקודת תצפית על שפת הג'ובה . בתוך הג'ובה יש מגוון גדול של מיני עצים ובסתיו תראו את צבעי השלכת המרהיבים - צהוב של עלי הלבנה והתאנה; כתום של האלות ואדום של פטל וגפן. מכאן אפשר להמשיך ולהקיף את הג'ובה בשביל נוח דרך יער מגוון עד צידה השני ולהמשיך חזרה לנקודת המוצא. הריכוז הגדול ביותר של כרכומים נמצא מממש לפני סיום ההקפה .

אפשרות נועזת יותר היא לרדת במדרון התלול אל קרקעית הבור, לעלות ממנו (ללא שביל מסומן) אל נקודה מס' 4 ומשם להמשיך בהקפת הבור. הירידה והעלייה קשים, אבל היער שבקרקעית הבור הוא ממש מקסים.

אל תל קצעה ממשיכים בכביש 978 לתוך הכפר הדרוזי מסעדה ובצומת T פונים ימינה (דרומה) בכביש 98. כ500- מ' אחרי הכפר מתעקל הכביש שמאלה. כביש ישן ומשובש מאד ממשיך ישר. נוסעים בכביש המשובש כ300- מ' ומחנים את הרכב. מנקודה זו מתחיל שביל מסומן כחול העולה להר. תחילת השביל על דרך עפר עד לשוליו של מטע תפוחים בראש התל. הדרך ממשיכה כמה עשרות מ' לאורך המטע עד לנקודה בה מתפצל ממנה שביל מסומן אדום היורד אל תוך היער ומתפתל בתוכו. השביל יורד אל קרחת יער וממנה יש לפנות מזרחה (ימינה) עם השביל, חזרה אל הרכב.

אפשר לשלב בין שני המסלולים (ראה מפת סימון שבילים). במקרה כזה מומלץ להתחיל ביער אודם (תל קצעה) וללכת דרך הר אודם אל ג'ובה אל-כבירה. היער היפה מקוף את כל הגוש הגדול של תל קצעה והר אודם מצפון, ממערב ומדרום ומשתרע ממנו הרחק מערבה.

אתרים נוספים לביקור בפריחת כרכום נאה

חרמון	יער הררי, מחנה ערער, מג'דל-שמס, מעל נוה-אטיב
גולן	יער אודם, צומת ווסיט, בוקעתה
עמק החולה
גליל	רכס נפתלי, הר-מירון
הרי-יהודה	חרבת בני-דר בהר-חברון

כרכום צהבהב Crocus ochroleucus

משפחה – אירוסיים

שם ערבי – בזייזי, בסילה

שם אנגלי - Lesser Crocus

תמצית – גיאופיט (צמח בצל) הפורח קרוב לקרקע, בעל פרחים לבנים דמויי פעמון מוארך. דומה לכרכום חורפי אך למין זה צלקות לבנות מפוצלות מעט ובצד החיצוני של העטיף (כותרת) אין עורקים סגולים.

בית גידול, תפוצה – נדיר בגליל העליון בחורש הר-מירון ובשקעים לחים ברמת עלמה. שכיח למדי במרכז ובצפון הגולן ובחרמון.

פנולוגיה – פורח לאחר גשמי היורה בסוף חודש נובמבר ובחודש דצמבר. העלים מופיעים במשך עונת הפריחה יחד עם הפרחים.