סתוונית הנגב

סתוונית הנגב היא האחרונה מבין הסתווניות לפרוח. רק בסוף חודש דצמבר ובתחילת ינואר לאחר היורה המדברי מתמלאים מישורי הלס בנגב הצפוני פרחי סתוונית ורודים ולבנים הצמודים לקרקע. מעניין שהסתווניות נפוצות דווקא בשדרת חרושים ובשוליים שלהם. אם הקדים הגשם והגיע בסוף דצמבר יקדימו גם הסתווניות. אם הגשם החורפי הגדול הראשון אחר נגלה את הפריחה רק במחצית ינואר.

לאחר הגשם, מציצים תחילה העלים אשר בסתוונית הנגב הם שטוחים וצמודים לרוב לקרקע. מספרם שלשה והם רחבים כסרגל ומחודדים כמשולש רק בקציהם. במרכז שושנת העלים מופיעים הפרחים הערוכים באגודה צפופה.

אם נסתכל לתוך אברי הפרח נראה לכאורה מבנה פרח סתוונית רגיל – ששה עלי עטיף (=כותרת), שישה אבקנים ושלושה עליים במרכז הפרח. בבסיס הפרח נגלה גם הרבה אונות מצויצות המעטרות את בסיס זירי האבקנים, ונקרא להן להלן "כוסיות". לרוב ניתן להבחין, בעיקר בשעות היום החמות, כי נמלים קטנות מטיילות בפרחים ומנסות להידחף אל בין הכוסיות המצויצות. מסתבר כי בבסיס זירי האבקנים , מצויות כוסיות מצויצות העוטרות את הצופנים. הצוף מופרש מרקמה טפוחה המצויה בבסיס האבקן שצבעה צהבהב או חום ונאגר בתוך הכוסיות. אם נבדוק את כוסיות הצופנים בכל ששת עלי הכותרת נגלה הבדל מעניין. ששת עלי הכותרת בנויים מדור חיצוני של שלושה עלי כותרת ומדור פנימי של עוד שלושה עלי כותרת ואלה מסודרים לסירוגין. הכוסיות המצויצות מפותחות רק בעלי הכותרת הפנימיים והן מנוונות בעלי הכותרת החיצוניים נמצא בהם בבסיס האבקן רק 1-2 שיניים בודדות. נמלים, זבובים ודבורים קצרות לשון מבקרים בעיקר בצופנים חסרי הכוסיות. שם הם יכולים ללקק בנקל את הצוף המועט הנוצר. לצופנים הפנימיים מצליחים להכניס את לשונם וללגום רק דבורים אשר לשונן מעל 3 מ"מ. נמלים רבות מנסות לחדור לצופנים הפנימיים מבעד לשיני הכוסיות אך מלאכתן לא תצלח. אם בודקים את כמות הצוף בצופנים הפנימיים נווכח שהוא גבוה בהרבה מאלה של הצופנים החיצוניים. אם נגזור את שיני הכוסיות במספריים באופן מלאכותי נווכח כי הנמלים מצליחות להגיע לצוף ולרוקנו.

צופנים בעלי כוסיות משוננות מפותחות מצויים רק בשלושה מיני סתווניות בארצנו – בסתוונית הנגב, סתוונית טוביה, ובסתווניות שימפר הקרובה מאוד לסתוונית הנגב. שלושת המינים הללו הם המינים היובשניים ביותר כסוג סתוונית ושלושתם גדלים במדבר ובחגורת הספר העוטרת אותו. סתוונית הנגב היא המין היחידי בסוג החודרת ממש לתוך המדבר וגדלה גם בנגב הדרומי ובמדבריות ערב הצחיחים ביותר. קרוב לודאי כי הכוסיות המצויצות נוצרו באבולוציה כהגנה בפני "שוד הצוף על ידי נמלים". הנמלים מהווים מרכיב חשוב מאוד בביומסה של האקוסיסטמה המדברית ובסתיו היבש והצחיח הצוף הקרוב לפני הקרקע של פרחי הסתווניות מהווה עבורן "פנינים של ממש". מכאן יכולים אנו להקיש אולי על אחת הסיבות מדוע כדאי לצמחים לגדל את פרחיהם על גבעולים זקופים רחוק מהקרקע, ולהרחיק את הפרח בצורה כזו שתמנע מנמלים להגיע לצוף. ואכן לרוב הפרחים המייצרים צוף רב צינור כותרת צר וארוך המונע מנמלים להגיע אליו בקלות.

תופעה מעניינת שובת עין בסתוונית הנגב היא הצבעוניות של פרחיהן. ישנם פרטים בעלי צבע פרחים לבן וישנם פרחים בעלי צבע פרח ורוד. לא נמצא צמחים שיש בהם ערבוב צבעים. ככל שנדרים בנגב מצפון לכיוון אילת נמצא כי אחוז הפרחים הלבנים עולה – בעוד בסביבות באר-שבע –צומת שוקת שולטים הפרחים הורודים, הרי באזור בקעת עובדת ומישור סעיפים ליד אילת נראה כמעט אך ורק סתווניות נגב לבנות. ראוי לציין כי "מעבר" לצבע לבן כלפי המדבר מתרחשת גם בשיח הרותם לבן הפרחים, לעומת כל שאר קרוביו מהאזור הים תיכוני בעלי צבע פרחים צהוב.

שיר ורד העלה שתי השערות המנסות להסביר את תופעת שינוי הצבע כלפי דרום:

הצבע הלבן קולט פחות קרינה, לכן ככל שמדרימים והצמח נמצא בסביבה חמה
יותר, צמח ורוד יאבד יותר נוזלים ויכמוש מהר יותר ולכן ברירה טבעית תגרום
לצמצום כמות פרטים אלו בדרום.
הצבע הורוד משמש כפרסומת לחלק מהמאביקים. באזור צפון הנגב שם ישנה צמחיה
סביב הצמחים (עצים בודדים, שיחים, חד שנתיים שהתיבשו) צריך פרסומת צעקנית ,
כדי לצוד את עין המבקר. בדרום הנגב כאשר כל השטח חשוף, גם פרסומת שקטה תספיק.

כדאי לשים לב שהצבע הלבן בדרך כלל איננו מחזיר UV ולכן דבורים אינן רואות את הצבע הלבן והוא נראה להם כצבע טורקיז, על רקע המדבר השקוף המחזיר UV, נראים הפרחים לדבורים כמו פנסים "שחורים". מצד שני, יתכן שהדבורים כלל אינן רואות את הצבע הורוד, כך שהבדלי הגוונים בין הורוד ללבן אינם משפיעים על המאביקים העיקריים וסיבת השתנות הצבע היא אחרת.

סתוונית הקליפות

באמצע חודש ספטמבר בזמן שהפריחה בארץ ובנגב נמצאת בשיא השפל שלה פורחת בהר הנגב סתוונית הקליפות. זהו המין הראשון לפריחה מבין כל סתווניות ארצנו. הוא פורח ללא עלים וללא תלות בגשם. הפריחה מתחילה בהר הנגב הגבוה בתחילת ספטמבר ומתקדמת מטה בגובה הטופוגרפי בדומה לפריחת סתוונית ירושלים וסתוונית התשבץ קראנו לתופעה בשם "היפוך פריחה" מכיוון שבאביב הפריחה עולה עם הגובה הטופוגרפי ומאחרת בראשי ההרים.

פרחי סתוונית הקליפות לבנבנים ובלתי מושכים את העין. הפרח דמוי כוכב משושה בעל שש אונות עטיף צרות שבמרכזן שישה אבקנים הנושאים בראשם אבקה צהבהבה. בבסיס האבקנים מצויה רקמה צהבהבה, אלה הם הצופנים המפרישים כמויות צוף מזעריות. בשלוש שנות מחקר בהן מדדנו צוף במאות פרחים לא הצלחנו למדוד בפרח כמויות צוף מעל 1 מיקרוליטר.

מהם המאביקים המבקרים בפרחי סתוונית הקליפות? מחוץ לבי"ס לקצינים במצפה רמון מצוי מישור הרוחות בו מתאמנים בד"כ צוערי צבא הגנה לישראל. בחודש ספטמבר התמקמנו מסביב שדה סתווניות במרכז המישור וחיכינו שעות של גבי שעות לבוא המאביקים האלמוניים. התוצאות לא היו מלבבות ולאחר ימים של צפייה מתברר כי מעטים מאד היו המבקרים – זבובים קטנים, דבורים זעירים והרבה הרבה שעות של ריקנות. נמלים קטנות מטפסות על צוואר הכותרת ומלקקות את הצוף. לעומת הדבורים והזבובים אנו קוראים לנמלים "שודדות" כיוון שאינן תורמות להאבקת הפרחים – רק לעיתים נדירות ניתן לראות כי אותה נמלה עוברת מפרח לפרח ובהיסח דעת מעבירה על גופה אבקתו של פרח אחד לצלקת של הפרח השני. גם פרפרי לילה לא מבקרים בפרחים. רק פעם בודדת זכינו לראות בשחר של בוקר חמים את רפרף הדבקה בודק מספר סתווניות וממהר לעזוב לכיוון גינות בי"ס לקצינים.

תופעה מעניינת בסתוונית הקליפות היא הופעת פרחים זכריים בסוף עונת הפריחה. בדומה לסתוונית היורה. הפרחים האחרונים של הצמח אינם מגדלים בכלל אברי מין נקביים והפרח בעל אברי זכר בלבד. הפרח הזכרי קטן יותר מהפרח הרגיל ההרמפרודיטי.

האבקה בסתוונית היורה ובסתוונית ירושלים

הסתוונית כשמה כן היא – פורחת בסתיו. בתקופה שרוב הצמחים עדיין בתרדמה, עולים פרחי הסתוונית מתוך פקעות הטמונות בקרקע. את המזון המשמש לפריחה מכין הצמח מבעוד מועד בחוף שעבר וטומן אותו בפקעת.

בארץ תשעה מיני סתווניות שונים וכולם פרט לאחד (היא סתוונית הנגב) פורחות בסתיו. חלק מהמינים פורח ללא עלים כדוגמת סתוונית הקליפות סתוונית ירושלים וסתוונית הפסיפס וחלק מהמינים פורח עם עלים כמו סתוונית הנגב וסתוונית היורה. המינים שפורחים עם עלים תלויים בגשמי הסתיו והחורף הראשונים – הפריחה והעלווה מופיעים רק לאחר פרק גשם המוריד משקעים מעל 8 מ"מ. בשל כך מתאים כל כך שם המין של הצמח, נושא כתיבתנו – סתוונית היורה אכן פריחתה מבשרת את הגשם הראשון ה"גדול".

לסתוונית אין עמוד תפרחת והפרחים פורחים ממש בגובה הקרקע. הפרח דמוי קערה השסועה לשש אונות צרות, אלה עלי הכותרת הקרויים בשפה המדעית עלי עטיף. זהו פרח אופייני למשפחת השושניים, הקרויה על שם המספר היסודי של אברי הפרח – כששה עלי עטיף, ששה אבקנים אך רק שלושה עמודי עלי הנושאים בראשם צלקת זעירה. צינור הפרח של הסתוונית ממשיך לתוך האדמה כיוון שהשחלה ובסיס הפרח מצויים ממש בראש הפקעת וזו טמונה כשני סנטימטר בעומק הקרקע. זירי האבקנים, הם העמודים הארוכים אשר האבקה בראשם, ממוקמים על בסיס עלי העטיף (~כותרת). המיוחד לסתוונית הם ששת הצופנים של הפרח – אלה בנויים בצורת תפיחות צהובות וממוקמים במרזב אשר בין בסיס האבקן לכותרת. בעוד לרוב הפרחים בעולם יש מיכל צוף יחיד והדבורה המגיעה לצוף לוגמת את כל הצוף בבת אחת, בסתוונית, ששת הצופנים מרוחקים אחד ממשנהו וקל לזהותם באמצעות כתם הצבע הצהבהב בבסיס האבקן והכותרת.

הפרחים גדולים, ורודים ומושכים את העין למרחוק. לדבורים ולזבובים הם נראים ככוכבים ירוקים – כחולים על רקע האדמה החשופה. שכן הדבורה איננה רואה אדום, וגם לא את ורוד הסתוונית שאינו מכיל מרכיב סגול. הפרח איננו מחזיר אולטרה סגול ועל כן הוא נראה לדבורה כעין פנסים גדולים הבולטים על רקע הכהה של הקרקע החשופה.

אך מדוע לייצר פרחים כה גדולים? פרחים בגודל כזה, מציעים בשוק האביב לדבורים צוף רב וכל מי שמנסה ללקק או למצוץ את הצוף בששת הצופנים בפרח ימצוץ רק כמויות זעירות בלבד. אכן שוק הסתיו שונה הוא מאוד משוק האביב. בתקופת הסתיו לא נמצא את המדרונית והמחושיות – אותן דבורים השולטות בשוק האביב והמאביקים המועטים המשחרים לצוף ואבקה בסתיו – הם בעיקר דבורים קטנטנות וזבובים. אלה נמשכים לפרחי הסתוונית ואוספים בהם אם אבקה אזי בראש האבקן אם צוף אזי יורדים אט לבסיס האבקן ומלקקים את הצופנים.

הפרח הגדול של הסתוונית, בקוטר 3 – 4 ס"מ משמש את הסתוונית לשם פרסומת ראווה צועקת אשר מאחוריה שירותים גרועים. שכן בשוק הסתיו כמעט אין לסתוונית מיני פרחים מתחרים. ניתן לדמות את הסתוונית למסעדה בודדת בלבד במדבר הבונה בראשה שלט חוצות ענק. אך למבקר בה שנכווה משירותים לקויים או מחירים מרקיעי שקעים אין אופציה אחרת.

ומדוע פורחות הסתווניות בפני הקרקע ואינן מעלות את פרחיהן על עמוד גבוה כדוגמת החצב? בנית גבעול תפרחת גבוה הוא מבנה מכני יקר ואם אפשר – נוכל לחסוך במשאביו. בעת באביב הקמה גבוהה ואם הנך מפרסם את פרחיך רצוי שתעלה את גבעולך מעל הקמה הגבוהה הרי בסתיו הקרקע חשופה ואין טעם להשקיע במיקום שלט הפרסומת בגובה.

ומי המבקרים בפרח – "קטנים קטנים": רוב המאביקים הם דבורים צעירות וזבובים היורדים אל בסיס הפרח ומלקקים את הצוף המופרש בבסיס האבקנים. כאשר הפרח סגור המאביקים נוגעים מבלי משים בגושי אבקה ובצלקות וכך חלה האבקה, אך כאשר הפרחים פתוחים המאביקים מגיעים מהצד וכמעט אינם תורמים להאבקת הצמח. רק נקבות הדבורים, נוחתות על המאבק בראש זירי האבקנים ואוספות את האבקה לשם גידול צאצאיהן. אלה הן דבורים זעירות שכל גודלן 2 – 5 מ"מ. חלקן דבורים בודדות כאשר כל דבורה משמשת בו כפועלים וגם כמלכה. היא חופרת קן באדמה ולשם היא אוספת את הצוף והאבקה, לשה אותם ללחם דבורים ומביאה אותו לתא שחפרה בצידי מחילות הקן התת אדמתי. מילוי התא ך אורך יומיים לערך ומצריך מאות מסעות איסוף מזון. כאשר התא מלא אבקה וצוף נקבה מטילה בראשו ביצה וחופרת בקרקע תא הטלה חדש. הזכרים אשר הפרו את הנקבות עם צאתן לעולם, אינם עוזרים כהו זה במלאכת איסוף האבקה וגידול הצאצאים.

תופעה מיוחדת אשר גילינו בסתוונית היורה הם הופעת פרחים זכריים בסוף תקופת הפריחה של כל צמח. כרגיל פרח הסתוונית הוא דו-מיני כלומר מכיל גם אבקנים, הם אברי הזכר וגם עיליים, הם אברי הנקבה. והנה בסתווניות בהם מספר הפרחים גדול, שלושת הפרחים האחרונים הנם זכריים בלבד - הפרחים אינם מגדלים כלל עמודי עלי והם גם קטנים בהשוואה לפרחים הראשונים הדו מיניים. התופעה מעניינת כי ספירת פרחי הזכר והנקבה באוכלוסיות מראה כי כמעט אין פרחי נקבה זמינים להפריה בסוף עונת הפריחה – אז בכלל בשביל מה לגדל פרחי זכר?

מסתבר שתופעת הופעת פרחי זכר בסוף עונת הפריחה איננה כל כך נדירה בצמחים ובארץ ראינו אותה גם בפרחי של הסוגים – צלף, זהבית, ובסתוונית הקליפות. ההסבר המקובל לתופעה, אשר איננו מספק אותנו, הוא כי סתוונית בתנאי עקה או סתווניות בעלות פקעות קטנות מעוטות מזון נוטות לפרוח עם פרחי זכרים בלבד. עובדה זו תומכת בהשערה כי הסתוונית מקצה מבעוד מועד את עיקר מזונה להשקעה בפירות ובפרחים דו מיניים ואם נשארו משאבים בלתי צפויים ובלתי מתוכננים – עדיף לייצר בהם זכרים שאינם מחייבים אותה להשקעה גדולה בעתיד.

סתוונית ירושלים וסתוונית התשבץ

בחודש אוקטובר בתקופה שרוב הצמחים עדיין נתונים בתרדמה עמוקה פורחות בהרי ארצנו סתווניות בעלות פרחים גדולים וורודים.

סתוונית ירושלים פורחת בקרקעות סחף בעמקי ההרים בגליל ובהרי יהודה. בגולן מחליפה אותה סתוונית התשבץ אשר לה ציורי עורקים סגולים, שתי וערב מרשתים את הכותרת הורודה. שני המינים פורחים ללא עלים כאשר הקרקע יבשה וחשופה. על רקע האדמה החומה-שחורה בולטים הפרחים כאגודות כוכבים ורודות. הפרחים אינם נישאים על עמוד תפרחת אלא בוקעים מתוך האדמה. צינור הפרח ממשיך עמוק לתוך האדמה לאורך יותר מ 15 ס"מ עד לפקעת. השחלה ממוקמת בראש הפקעת עמוק בתוך האדמה.אם לוקחים בחשבון את אורך צינור הפרח התת-אדמתי ומוסיפים את גודל הפרח, לסתוונית הפרח הגדול ביותר בישראל - גודלו לא פחות מ- 21 ס"מ והוא ארוך בהרבה מאירוס הגולן והשושן הצחור שפרחיהם מגיעים "רק" ל- 16 ס"מ אורך.

מבנה הפרח זהה במדויק לזה של סתוונית היורה וכבר פרטנו שם את נפלאות הבניה המשושה של פרח ממשפחת השושניים ואת הייחוד במיקום הצופנים בבסיס עמודי האבקנים. בסתוונית ירושלים הן האבקנים והן הצופנים צהובים ואילו בסתוונית התשבץ הם בצבע ירוק-סגול כהה. סתוונית ירושלים קבלה את שם המין על שם ירושלים כיון ששם נמצא ומשם תואר מין זה לראשונה. כל המטייל בין מטעי הזיתים של עמק המצלבה, אזור בית צפאפה ומטעי זיתים ברחבי השומרון הגבוה יופתע משפע הסתווניות הפורחות באמצע חודש אוקטובר ללא תלות בגשם. בעונה זו סתוונית ירושלים היא הצמח היחידי הפורח בעל פרחים גדולים והיא מושכת אליה כל מאביק פוטנציאלי. אך אותו זמן רק מאביקים זעירים פעילים ומבקרים בפרחים. הדבורים הבינוניות והגדולות פעילות בעיקר באביב כיון שרק אז מצויים פרחים גדולים בעלי צוף. בצפון הארץ ובגולן מבקרת בסתוונית התשבץ מין דבורה בינונית בשם אנדרנה שגודלה כ- 13 מ"מ. גופה עטוי שערות שחורות ולכן קראנו לה בשם "אנדרנה שחרחרה". היא עוברת בקביעות בין פרחי הסתוונית ומחפשת בהן צוף (את האבקה היא אוספת ב"חנות" של הכרכומים) כמות הצוף מועטה ומלאכתה קשה ועליה לסוב במעגל ולבדוק את כל ששת הצופנים הנפרדים של פרח הסתוונית. יש לפנינו הומולוגיה מופלאה לשוק כלכלי מצומק "לא תחרותי" בו שולט מונופוליסט – כיון שהסתוונית שולטת כמעט. יחידה בשוק בסתיו, באוקטובר היא מציעה כמויות זעירות של צוף ובשישה מקומות שונים. הדבורים מחויבות להאריך שהותן בפרח לחפש ולבדוק כל צופן וצופן ותוך כדי כך הן "מתלכלכות" באבקה שנפלה מראש המאבקים אל בסיס הפרח. אך מדוע כדאי לסתוונית לעשות פרסומת בסיס הפרח? מדוע כדאי לסתוונית לעשות פרסומת כה גדולה אם אין לה מתחרים? זוהי פרסומת המורה למרחוק - משל למלון אורחים במדבר המהבהב בשלט ניאון ענקי למרחקים. הדבורה המפטרלת בסתיו הצחיח בשעות החמות של היום תעוף לעבר כל שלט גדול בדומה לנוסע עייף המחפש מלון אורחים לשינה במדבר השומם.

בצפון הארץ מקדימות הסתווניות בראשי ההרים לפרוח לפני אלה של המעונות הנמוכים. כך נסע לבקר את סתוונית התשבץ בתילי צפון הגולן כבר בתחילת אוקטובר בעוד את אוכלוסיות הסתווניות של צומת גולני ואזור ראש-פינה קצרין נבקר בשיא הפריחה רק במחצית נובמבר. זוהי תופעת "היפוך הפריחה" האופייני לגיאופיטים פורחי הסתיו. בפורחי האביב, אוכלוסיות בסיס ההרים הן הראשונות לפרוח , הפריחה מאחרת עם העלייה בגובה כאשר בראשי ההרים האוכלוסיות פורחות האחרונות. במבשרי הגשם קיים תהליך הפוך – אוכלוסיות ראשי ההרים הן הראשונות לפרוח. הסתווניות והגיאופיטים מבשרי הגשם פורחים בעקבות התקצרות אורך היום וירידת הטמפרטורה. כיוון וימי הטמפרטורות הנמוכות הקריטיות מגיעים קודם למקומות הגבוהים מקדימה שם הפריחה את המעונות הנמוכים.

הפקעות של מיני הסתווניות

האבר האוגר מזון של הסתוונית הוא פקעת. לעומת רוב הגאופיטים בארץ שאבר האגירה שלהם הוא בצל. הפקעת היא חלק השורש אשר התעבה ובו נאסף המזון מפעילות החורף ונשמר לשנה הבאה. מיוחד לסתוונית שכל שנה ה יא בונה פקעת חדשה והפקעת של השנה הקודמת מצטמקת ונדחקת הצדה וכלפי מעלה. בהשוואה לרוב שאר מתי הגיאופיטים, הפקעת של הסתוונית איננה בעלת סימטריה רדיאלית, היא דומה לאגוז סגלגל אשר פחסו אותו מצד אחד. הדמיון של הפקעת לאשך הגבר הוא המקור (לעניות דעתנו) לסגולות הפקעת כסגולה לכוח גברא מיוחד. הפקעות של הסתווניות אינן טעימות למאכל והן מכילות חומרים הרעילים ליונקים הנוברים בקרקע ומחפשים פקעת למאכל כמו החזיר הדורבן והחולד. אחד החומרים הללו הוא הקולכיצין ששמו נגזר מהשם הלועזי של הסתוונית – Colchicumשממנו מפיקים תרופה נגד מחלות לב.