"מספר אדום" לקביעת קדימויות לשימור של מיני צמחים בסכנת הכחדה

English version

רשימת מינים מוגנים ע"פ החוק

רשימת המינים האדומים

תצפיות במינים האדומים

תצפיות במינים נדירים

 

אחת הסכנות הגדולות לטבע בעולם ובישראל, היא היעלמותם של מיני צמחים ובעלי חיים בקצב הולך וגובר. ההכחדה המסיבית היא תוצאה ישירה של פעילויות האדם, ובעיקר עיור ופיתוח שמחסלים בתי גידול על כל מרכיביהם. מאמץ רב מושקע על ידי גופי שמירת טבע, אך הכוחות הם דלים וכמוהם התקציבים. את המשאבים המוגבלים אי אפשר לחלק בין כל הצרכים במידה שווה, ולכן צריך לדרג את ערכי הטבע כדי להחליט מי חשוב יותר לשימור. ברור כי צריך לשמור על מיני צמחים יפים ואטרקטיביים כמו הנרקיס והכרכום, האירוס והצבעוני. אך האם הם חשובים יותר מורבורגינת פקטורובסקי ומהמושיובית הגלילית הנדירים מאד וצנועים למראה?

 

במרכז רת"ם (מרכז המידע לצמחי ישראל) פותחה שיטה המאפשרת דירוג של צמחים נדירים וצמחים בסכנת הכחדה על פי מספר קטן של פרמטרים שמצטרפים למדד כמותי אחד: המספר האדום. המספר האדום של כל צמח מאפשר להשוות בינו לבין צמחים אחרים ולדרג באופן אובייקטיבי את מידת החשיבות לשמירת טבע. היתרון הבולט בשיטה זו הוא היותה מעשית, מהירה, כמותית והדירה. המספר האדום הוא סיכום של חמישה פרמטרים ויכול לנוע בטווח ערכים שבין אפס ל-18. המספר האדום הוא הבסיס לבחירת הצמחים שיכללו בספר האדום של צמחי ישראל שנכתב בימים אלו. הצמחים שיכללו בספר זה יהיו הצמחים השמורים והמוגנים של מדינת ישראל.

 

חמשת הפרמטרים של המספר האדום הם:

1. נדירות – מספר האתרים (ריבועים של קילומטר רבוע) בהם המין נמצא. בישראל יש כ- 400 מיני צמחים הנוכחים בעשרה אתרים או פחות, ומתוכם 67 מינים המוגבלים בתפוצתם לאתר אחד בלבד. חשיבות יתירה ניתנת לצמחים המוגבלים לאתר אחד, מכיוון שהאתר יכול להיעלם במחי כף טרקטור, והצמח ייכחד מישראל.

2. קצב ההכחדה ופגיעות בית הגידול – קצב ההכחדה נמדד ע"י השוואת מספר האתרים לפני כינון חוק שמירת הטבע ב- 1964 למספרם כיום. קיים מתאם בין קצב הירידה במספר האתרים ובין קצב היעלמות בית הגידול של המין ולכן גם אם אין מידע על שינוי במספר האוכלוסיות, ניתן לאמוד את סכנת ההכחדה על פי בית הגידול ומידת הפגיעה בו בשנים האחרונות. לדוגמא – גבעות החמרה של מישור החוף כמעט ונכחדו עקב בנייה ופיתוח, ועמם כל הצמחים שזה בית גידולם הייחודי.

3. אטרקטיביות – פרח גדול וצבעוני נתון לאיום של קטיפה או עקירה. עץ בעל קורה ישרה עלול להיכרת לבנייה. צמח בעל תכונות רפואיות או קולינריות (לדוגמא: אזוב מצוי – זעתר) נקטף בכמויות גדולות עד כדי השמדה.

4. אנדמיות – יש חשיבות רבה בקנה מידה עולמי למינים אנדמיים אשר ישראל היא תחום תפוצתם הבלעדי. חשיבות משמעותית אך קטנה יותר יש לצמחים אנדמיים לאזור הלבנט (ישראל וסוריה, או ישראל וירדן).

5. פריפריאליות – צמחים שאוכלוסיותיהם בישראל נמצאות בקצה גבול תפוצתם העולמי. לאוכלוסיות אלו יש חשיבות ביוגיאוגרפית.

 

מתוך 2388 הצמחים הטבעיים של ישראל (שאינם פליטי תרבות או מינים גרים), 373 (16.28%) מינים קיבלו מספר אדום גבוה מ-6 והוכנסו ל"רשימה האדומה", בה נמצאים מינים הזקוקים לעדיפות בשמירה. קדד הקרקפות הוא הצמח בעל המספר האדום הגבוה ביותר (14) כי הוא גדל בארץ בשני מקומות בלבד, הוא בעל תפרחת גדולה וצבעונית וגדל באדמה עמוקה בעמקים – בית גידול שכמעט נכחד על ידי החקלאות. גבוה ברשימה נמצא גם אירוס הארגמן בעל הפרח הענקי. מין זה אמנם נמצא בכעשרים אתרים, אך בית גידולו, גבעות הכורכר והחמרה, בסכנת הכחדה מיידית עם הפיתוח הגובר. האירוס מקבל מספר אדום 12 גם בזכות היותו מין אנדמי שתחום תפוצתו העולמי הוא בין חדרה לאשדוד.

ל-34 מיני צמחים שנכחדו מישראל נערכה אנליזה "לאחר המוות" (פוסט מורטום), ונמצא כי המספר האדום הממוצע שלהם היה גבוה מממוצע המספר האדום ברשימה האדומה. 15 מתוכם היו בעלי אתר בודד לפני ההכחדה.

 

הרשימה האדומה מהווה כלי חשוב וכמותי בקביעת עדיפויות לשמירת הטבע בישראל. דרוג הצמחים לפי חשיבותם מסייעת לקבל החלטות רציונליות בתכנון ובקביעת מדיניות שמירת טבע ובשמירה על השטחים הפתוחים בישראל.

 

נכתב ע"י: יובל ספיר ואבי שמידע

חזרה