צומת רימונים ונחל ייטב – 16 במרץ 2006

מקווי-מים בגולן ובעמק החולה – 1 ביולי 2004

רוחמה ומישור חוף דרומי - 14 בפברואר 2002

הרי ירושלים – 18 במרץ 2002

עמק בית שאן והכינרת - 19 ביוני 2002

חוף ים-המלח – 6 בפברואר 2003

סיכום השתלמות ואדי עוג'ה(נחל ייטב) וצומת רימונים - 16/03/2006

תחנות ההשתלמות:

1. צומת רימונים : ספר שומרון , רום 650 מ', נ.צ. .-1802/1479, על דרך אלון מזרחית לעופרה ורמאללה.

2. כוכב השחר : רום 600 מ'. ישוב ליד דרך אלון מצפון לקובת א-נג"מה ומדרום לעין-סמיה. יצאנו מהפשפש האחורי של הישוב ועשבבנו בשדה עזוב למרגלותיו. נ.צ.- 1836-1522

3. ואדי עוג'ה (נחל ייטב) : מתחיל משדרת ההר, בחלקו העליון נקרה נחל סמיה ואנו ירדנו אל אמצעיתו בקטע "ו.עוג'ה". הלכנו באפיק עד עין עוג'ה והיציאה מההרים. רום- מ 300 מ' בצומת הסדק ועד אפס מטר ביציאה מהואדי. נ.צ. – 1843-1532.

4. " סבנת פתח ו.עוג'ה", ליד היישוב ייטב : רום -140 מטר על פשט הצפה של נחל ייטב וואדי אל-ואחיתה. נ.צ. 1900-1502. לא הספקנו לעצור אך הספקנו להתפעל .

1. תחנת צומת רימונים

ערכנו תחנה חפוזה בשולי שדה חיטה על אדמה רדודה יחסית הנמצא ברום הרכס במדרון דרומי מתון. הקרקע חומה עם מעבר לטרה-רוסה. הפריחה האביבית רק בתחילתה ושמחנו לראות כלניות אדומות וגושים צהובים של חרדל לבן. מיני תלתן רבים היו בתחילת פריחה אך אותנו רתק תלתן הנביאים , וקדד פינברון, אשר נוכחותם הסגירה את מיקום התחנה – אנו בחגורת הספר של יהודה ודרום השומרון. המדריך ספר כי שלושה צמחים ידועים בארץ רק מצומת רימונים ו"הפלא ופלא"- אחד מהם, קדד קצר-שיבולת, פורח בשיאו לפנינו; זהו מין קדד ר"ש, בעל פרחים צהובים גדולים הפורחים בפני הקרקע אשר נמצא במקום רק בשנת 1985 ולכן לא נכלל בפלורה אך נכלל במגדיר(1991). רק בעקבות מציאתו המחודשת "תפסנו" כי קדד אהרונסון האנדמי לאדום זהה למין זה. ניתן לאמור בהדגש זהה: "זו הנקודה היחידה של קדד אהרונסון בארץ-ישראל המערבית" (הרי אנחנו בעד "שתי גדות לירדן")

קדד אהרונסון = ק.קצר-שיבולת מהווה דוגמא לקבוצה הפיטוגיאוגרפית "ערבתית גבוהה" של מין "אדומי" מרמות ירדן הגבוהות, קבוצה שקראנו לה "ערבתי גבוה" והיא שכיחה ברמות מואב ואדום אך שרידה ונדירה בישראל ומופיעה בעיקר בחגורת הספר ושדרת ההר של שומרון ויהודה. דוגמאות נוספות: פרודותיים מכורבלות (מצאנו בשדה החיטה), דו-פרית מכורבלת(מצאנו בשדה החיטה), שרדיניה מוצנית(מצאנו בכוכב השחר) ועוד.

2. ואדי עוג'ה (נחל ייטב)

הלכנו בקטע היבש של הוואדי , כל הדרך באפיק או בשוליו, בנוף של סלעי גיר קשה, ומצוקי גיר במפנה צפוני ודרומי. מדרונות הוואדי מצוקיים מאוד וחבל שיכולנו לבחון אותם רק במשקפת. ירדנו מרום 300 מטר בכניסה לוואדי ליד "צומת הסדק" ועד היציאה מההר ברום אפס מטר. אלו הכללות בוטניות ניתן לעשות ?

1. אפיק הוואדי חסר עצים לחלוטין ושולט בו באופן מוחלט שיח-אברהם מצוי. בירידה מכוכב השחר ראינו שני עצי שיזף מצוי ושני שיחי לבנה, אך אלה נעדרים מהאפיק וגם משולי הוואדי. מדוע ? סיבה כללית ומקובלת הם השיטפונות השוברים את גזעי העצים אך מדוע אלה חסרים בשוליים ? כאן יש להוסיף כגורם לאי הופעתם , את הרס הבן-אדם; זוהי האפשרות היחידה הנראית לנו מדוע אזורים ובתי גידול בעלי אותם נתוני אקלים ומסלע כה שונים זה מזה.
2. בירידה מכוכב השחר צד את עינינו הביוב של היישוב הזורם לוואדי. בושה !! קרוב לודאי כי החמציץ הנטוי השכיח באפיק הואדי הוא תוצאה של מפגע זה. האם רשמנו עוד מינים "שוטים" ניטרופיליים(=אוהבי חנקן) בואדי ? אולי גם נשרן הדוחן (~נשרן צפוף), אך זהו גם מין טבעי של סלעים בספר ובמדבר.
3. צמחים סודניים – יש הרבה מן הדומה והקרוב בין ואדי עוגה לוואדי קלט ולכן ציפינו למצוא במצוקים הדרומיים ובאפיק צמחים טרופיים יובשניים (=סודניים) אך התאכזבנו קשות. פרט לזיף-נוצה מחוספסת, זקום מצרי ופתילת המדבר ביציאה מהוואדי לא רשמנו אף מין סודני ?! האם זה בגלל עייפות, רעיית יתר או "אמת מדעית". ניתן לדוגמא צמחים סודניים הגדלים בוואדי קלט וממשיכים צפונה לפחות עד סלעי הגיפטליק: צמרורה אפריקנית, פורסקליאה שבירה, אבוטילון הודי וא. השיח, סולנום החדק, בורביה זוחלת ובן-דוחן מדברי.
4. צמחיה מדברית: ככל שהתגלגלנו במורד האפיק הופיעו יותר מינים מדבריים. אלה גדלו ושלטו במיוחד במדרון הדרומי בקטע מהמעיין ליציאה ברום 0 – 70 מטר. רשמנו את אחדים מבני השיח האופייניים ביותר למדבר – יפרוק המדבר, פגוניה רכה ואשליל שעיר וכן מינים ח"ש רבים (ראה טבלה).
5. רבים מעמנו הדגישו את השלטון החזק של המינים הים-תיכוניים . בהקדמה אנו תארנו את החתך כמעבר בין שלוש חגורות – ים-תיכונית, חגורת הספר ומדברית (=ערבתית) אך בפועל כל הדרך שלטו במגוון מינים ים תיכוניים בתוספת מינים האופייניים לספר. רק בקצה נתווספו מעל 10 מינים מדבריים. את השלטון של הצמחייה הים-תיכונית אנו מייחסים למסלול הטיול שהלך רובו בתוך אפיק הואדי . זהו בית-גידול לח יותר בו המדרונות תלולים מאוד וזוכים למידת קרינה פחותה. דוגמא לכך נזכיר את הפרטים הרבים של שיחי הזלזלת שפגשנו ליד האפיק ואף פרטים של טמוס מצוי בעל עלי ענק.

אנו מצפים שאם היינו עורכים את הטיול והחתך על פני השלוחות מעל הוואדי היינו חולפים על פני חגורות צומח הקרובות יותר ל"מתואר בספר".

6. צמחי מצוקים – בעקבות שכיחות המצוקים היה צפוי שנרשום ונגלה הרבה מינים של מצוקים. קצת התאכזבנו, גם בגלל המגוון הנמוך ובעיקר כי את כולם הכרנו זה מכבר. המין היחידי ה"חדש" לנו בוואדי עוג'ה היא שושנתית מסורטטת שלא ידועה לנו מדרום לגלבוע (פרט לאתר במצוקי דרגות). צומח המצוקים הוא ערבוב של מינים י"ת עם מינים מדבריים ומין אנדמי אחד: קיקסית יהודה האופיינית לשני צידי הבקע מהגלבוע ועד עין-גדי. פרט אליה רשמנו את : מציץ סורי, רכפתן מדברי (שכיח), שרביטן, שיכרון זהוב.
7. אירוס הגלבוע - מלבב היה לראות במצוקים קבוצות רבות של אירוס גלבוע. כל הקבוצות גדלו במפנה הצפוני קרוב לאפיק והיו בשיא פריחה. אפיין אותם גבעול מאוד ארוך (מעל 45 ס"מ) ופרח גדול מאוד (קוטר מעל 8 ס"מ). לכן "החלטנו שהמין הוא אירוס הגלבוע ולא אירוס שחום. בעבודת יובל ספיר התברר כי גודל הפרח הוא הסימן החשוב המבדיל בין שני הנימים. נכון כי לרובם הוא גם דגלים בצבע ארגמן (לעומת שחרחר) האופייני לא. הגלבוע.
8. חברת רותם המדבר – חברת הצמחים הכי מרשימה בטיול הייתה חברת הרותם אשר גדל במדרונות הסלעיים משני צידי הוואדי (יותר במדרון הדרומי). פרופ" אלכסנדר אייג אבי הבוטניקה הישראלית (אז מה עם אהרונסון וורבורג..), תאר חברה זו לפני 75 שנה בואדי קלט והגדיר את מין הרותם כרותם הסלעים מלוב. מאז זרמו מים רבים בירדן "הבוטני" וכיום מקובל כי רק מין אחד של רותם בארצנו. מחד הוא נפוץ על פני שטחים עצומים במדבר הקיצוני באפיקי וואדיות אך מאידך הוא גדל באופן פזור בחולות החוף ובחגורת הספר של השומרון; באזורים גדולים באזור ואדי מאליח ומורדות שומרון נשלטות חברות הספר בשיחי רותם. קראנו לצומח זה "שיחיית ספר". מלווים אותו מינים שונים ואנו רשמנו את – בלוטה גלונית, קיצנית צפופת-עלים , געדה מצויה, תלתן הנביאים.

טבלת הצמחים ה"מעניינים שמצאנו בהשתלמות"

אופיינים לספר חתך ואדי עוגה	אופיינים ים-תיכוניים	מינים מדבריים	צמחים אנדמיים לישראל (וירדן)
פעמונית כוכבנית	אירוס הסרגל	כתלית זעירה	צמרורת בואסיה
קערורית שיחנית	שלהבית דביקה (באפיק)	כנפן קוצני	דרדר אשקלון
תריסנית שיכנית	תלתן צמיר	יפרוק המדבר	צפורנית חדת-שיניים
צמר מפוצל	תלתן תריסני	פגוניה רכה	קיקסית יהודה
פרודותיים מכורבלות	תלתן נחות(נדיר ביותר)	גפסנית ערבית	תלתן הנביאים
טופח מעורק (=טופח אדום)	טמוס מצוי	אשליל שעיר	דבקת יריחו(לא מצאנו)
מררית החוף	פרסיון גדול	מלוח קפח	אירוס הגלבוע
נץ-חלב אייג	אספרג החורש	קדד משולחף	שום ארץ-ישראלי
חסה מזרחית	זלזלת הקנוקנות	חלבלוב פעוט
חבלבל גלוני (ה"ורוד")	לוף א"י	חומעה ורודה
לבנה רפואי		עירית צרת-עלים
אשחר א"י		תגית ארגמנית
דו-פרית מכורבלת		רותם המדבר
דוכנף ריחני
בולנתוס שעיר(לא מצאנו)
שרדיניה מוצנית
ולריינית ערבתית

"מציאות ההשתלמות" – 13-3-06

שם המין	התחנה	הערות
קדד קצר-שיבולת	צומת רימונים	מין קרוב לקדד באר-שבע וק. האורנים אך בעל עלעלים עגלגלים ולא מאורכיo. ק.קצר-שיבולת הוא מין של מדבר סוריה , צפ.עירק ודר.מז תורכיה הזהה לקדד אהרונסון (מין אנדמי לאדום בירדן). דנין וליסטון מצאוהו כאן ב-1985 וזהו האתר היחידי בארץ !!!
חבלבל גלוני	כוכב השחר	אופייני לספר, פרח ורוד,לבן וצהוב. לא להתבלבל עם ח.עדין וח.סיצילי.
פרודותיים מכורבלות	צומת רימונים	סוג זעיר הקרוב לדבקה בעל פרי ענק עם שתי פרודות משונשנות. שייך לקבוצה "ערבתי גבוה" ; נדיר ביותר בישראל רק בשדרת ההר מרכס מעון ועד ? כוכב יאיר.
דו-פרית מכורבלת	צומת רימונים	מין "ערבתי גבוה" בעל פרחים ורודים הדומה חזותית לדו-פרית תמימה, אך בעל פרי שטוח ושפה משוננת. נדיר ביותר ונמצא רק בחגורת הספר
דו- כנף ריחני	כוכב השחר	צמח ח"ש זעיר – כ"מידת קוטנו-חשיבותו"; נמצא רק פעמיים עד כה ליד דומא ובגבעת-רם בי"ם(שם הוכחד). נצפה גם בשנה שעברה באזור בהשתלמות רותם.
שלמון דק	קניון ו. עוג'ה	לפני פריחה, בכיסי סלע במצוק הצפוני. מין נדיר ביותר הידוע רק מאזור מטע בה"י. קרוב לשלמון סורי האופייני לשדות. חדש לחלוטין לאזור.
שושנתית מסורטטת	קניון ו. עוג'ה	מין של מצוקים באשדות המזרחיים של ישראל. הייתה שכיחה במצוקי הקניון המוצלים. לא היה ידוע לנו מספר שומרון. ידוע בדרום רק נקב חמר מעל מצפה שלם. אתגר למטפסים ומצאנים.

טבלת "טעויות ההגדרה בשדה של המדריך" ובעיות שמות עבריים והגדרה.

הצמח	השם ה"נכון"	הערות
עלקלוק רחב-עלים	עלקלוק צהוב-פרחים	שינוי שם הצמח על ידי האקדמיה ללשון (2005)
שום ארץ-ישראלי		לא מופיע במגדיר. מין קרוב לשום משולש , אך חסר גבעול משולש ; אנדמי לחגורת הספר מצפון הנגב ועד ? הגלבוע.
אחיאירוס מצוי	צהרון מצוי	צהרון קטן הוא לעניות דעתנו זן של צ.מצוי הגדל בבתי-גידול יובשניים.
פרסת-הסוס רבת-התרמילים	פ.ס.דלת-התרמילים	טעות "קולמוס". זהו המין הנפוץ בישראל פ.ס.ר.התרמילים היא מין של חולות החוף.
עשנן גדול-פרי	עשנן קטן	הפרח קטן (4-7 מ"מ) .
אביבית זעירה		המדריך חושב שיש רק מין אחד של אביבית בישראל אך האורח שלנו – ר. פרסה הגדיר שני מינים: אביבית זעירה וא.בינונית.
טופח אדום	טופח מעורק	טופח אדום הוא הצעת האקדמיה. אך אנו מתנגדים לשינוי שם שהתאזרח באופן ברוטאלי וללא סיבה "הגיונית".
שושנתית משורטטת	שושנתית מסורטטת	מין קרוב מאוד לש.הלבנון ולעניות דעתנו מהווה תת-מין שלו.
כוכבית מצויה	כוכבית חיוורת	ר. פרסה, חברנו מגרמניה הגדיר את המין הנפוץ ככוכבית חיוורת אך המדריך של הטיול מסופק.

סיכום השתלמות מקווי-מים בגולן ובעמק החולה - 01/07/2004

תחנות ההשתלמות:

1. גשר בנות-יעקוב : מוצא עמק החולה, רום 55 מ', נ.צ. 2091,2684, שולי אפיק הזרימה של הירדן.

2. מאגר דליות (=שעבניה) : מרכז הגולן( בגלילות רותם שייך לדרום הגולן) , רום 471 מ', נ.צ. 7602,2558, ברכות מים ומישורי בזלת סלעיים.

3. עין סומקה (מצפון לצומת ווסיט): צפון הגולן, רום 810 מ', נ.צ. 21802847, ברכת מעין ואחו לח למרגלותיה, מכלאת סוסים (לצערנו..) ושבעה עצי ערבה בשולי האפיק.

4. מעיינות נוחיילה : עמק דן מדרום לרג'אר (נמצא בצפון עמק החולה בגלילות רותם), רום 260 מ', נ.צ. 2107,2972, נביעות מי חרמון זכים וקרים המתפשטים לאחו רחב ידיים הנמצא בלחץ חזק של רעיית פרות.

1. תחנת גשר בנות-יעקוב

בתחנה זו הדגשנו את הנושאים הבאים:

· "מוצא" צמחי מים בישראל – חלקם צפוניים בני העולם הממוזג (דוגמת ערבה, כריך, דבשה לבנה, ערברבה) וחלקם טרופיים (דוגמת גומא, אגמון) .

· חתך הצומח משפת מי הנהר כלפי השטחים היבשים: בשולי הנהר או תעלות מים -יש והגדה זקופה ותלולה ואז משתלטת תגורת צומח של צמחי גדה זקופים וגבוהים ויש ועקב רעיה ו"הפרעת האדם" נוצר אחו לח של דגניים.ניתן לחלק את הצומח לשלוש חגורות כתלות במרחק מהמים וגובה בית הגידול (=מידת היובשניות):

1. חגורת הגדה הלחה – א) חברת שנית גדולה וערברבה שעירה: מלוווים – דבשה לבנה, כף-זאב אירופית, פלגית שיחנית,פרעושית משלשלת, אחילוטוס זקוף.

ב) חברת ערבה מחודדת ומילה סורית (נעדרה במקום שהיינו)

ג) חברת אחו דגניים – פספלון דו-טורי, ליפיה זוחלת.

2. חגורת הגדה היבשה - ד) חברת טיון דביק ויבלית מצויה (וצנינה קוצנית במרכז הגולן). מלווים: קיפודן סורי- מופיע רק בצפון עמק החולה, ראינו במעיינות הנוחילה, בוצין הגליל , שברק קוצני (פרח ורוד),

3. החגורה היובשנית – אשר איננה מושפעת כמעט מלחות הנהר – חברת שיזף מצוי וקיפודן גיירדו (אשר היה בשיא פריחה – ראשים סגולים ללא קרניים ושערות סגולות על הגבעול).

4. בגלל לחץ הרעיה החזק – לא מצאנו כמעט מינים בני משפחת הגומאיים הנפוצים ומאפיינים את בתי הגידול הלחים. ממיני הגומא ראינו רק את הגומא הארוך ואת האגמון הימי בעל חתך הגבעול המשולש.

· צמחים ראויים לציון:

1. ערבה מחודדת וערבה לבנה – אלה הם שני מיני הערבה הגדלים בר בארץ (מין שלישי, ערבת הלבנון גדל רק בצפון הגולן-ראה תחנת עין-סומקה) ; בעוד ערבה מחודדת היא המין הנפוץ ברוב גלילות הלבנט הערבה הלבנה מוגבלת בתפוצתה כיום לעמק החולה בלבד (ומספר אתרים נדירים במישור החוף: פלמחים(נחל שורק)). הסימנים המבדילים בין המינים : העלה של הערבה הלבנה יותר רחב(מעל 2 ס"מ) ותחתיתו מכסיף חזק ובעל שעירות צמודה מרובה. סימנים אלה "אינם מוחלטים" וכנראה ישנם בני כלאים בין המינים בישראל (דגם שטרם נחקר בארץ אך נפוץ במיני ערבה רבים אחרים).
2. שוש קוצני – שני מינים בארץ (המין השני, שוש קרח, ממנו נוהגים להכין מהשורשים סוכריות "סוס" מתוקות) הגדלים בדגם מתחלף לא ברור באותו בית גידול – אדמות שחורות מוצפות בחורף ומתמלחות כנראה בקיץ. מאפיין את בקעת בית-שאן ושולי הכנרת. זהו צמח עשבוני בעל מערכת שורשים רב-שנתית ענפה המתפשט בעזרת קנה שורש. הפריחה בקרקפת ורודה של "פרחי אפונה" (שייך למשפחת הקטניות) יפהפיים.
3. בוצין הגליל – זהו מין שופע פריחה בעל גבעול מסועף לענפין מקושטים "דמויי מנורה" בחלקו העליון. פריחתו בסוף אפריל ובחודש מאי והוא מתנשא לרוב מעל גובה של קומת אדם (170 ס"מ).
4. ירבוז הירדן - מין זקוף (60 ס"מ), מסועף ודליל של ירבוז חד-שנתי בעל חפים קוצניים, אשר אספנו בצידי הדרך.על פי הספרות זהו צמח דו-ביתי בעל תפרחת אמירית ארוכה ודלילה חד-מינית ; אספנו פרט שכולו זכרי; הצמח קרח לחלוטין; נתון בספרות כנדיר מאוד מחופי הכנרת ועמק יזרעאל (נאסף לראשונה בשפך הירדן. בשנה שעברה רשמנו אותו בהשתלמות רותם בבטיחה בשפך הזכי לכנרת.

2. תחנת מאגר דליות (שעבניה) :

א) זהו מאגר מלאכותי אשר בעקבות שינוי מהלכי המסילים והפרת מאזני המים הטבעיים נוצרו ב"אצבעות" המזינות את המאגר מסילים וברכות מים מעניינות ביותר אשר הצמחיה ה"לחה" בהם הגיעה כנראה ממרחק בשנים האחרונות בעזרת ציפורים ו/או על ידי הרוח. אי לכך מגוון הצמחים בבתי הגידול הלחים נמוך בהשוואה למקומות אחרים דומים בגולן.

ב) מאידך בתוך גוף המים הגיעו והתפתחו צמחים טבולי-מים שהפכו להיות נדירים ביותר בשאר מקווי המים בישראל, לדוגמא רשמנו בברכות ארבעה מינים של נהרונית (נ.צפה, נ.לופתת, נ.חוטית [ניתנה בשדה כנ. נימית בטעות], ונ.מסרקנית), אלף-עלה משובל, נורית המים ומדד זוחל.

ג) גופי המים נוצרו כאן לאורך שקעים הקשורים ביניהם לרוב במקומות נמוכים בהם קים צומח שעדיין מוריק בתקופה זו.כללית יש גבול ברור וחד בין הצומח של בתי הגידול הלחים לבין זה של בתי הגידול היובשניים הכוללים מישורי בזלת רדודי קרקע , גדרות אבנים מסוקלות, סלעיות שטוחות וגלי אבני בזלת מלאכותיים –שאריות של בניית מאגר דליות.

ד) בבתי הגידול היובשניים לא רשמנו אפילו עץ אחד לרפואה. כל הצומח בהם הוא עשבוני וכולל בעיקר צמחים חד-שנתיים ודגניים רב-שנתיים. בני-שיח נדירים ביותר ורק בגלי האבנים רשמנו בלוטה גלונית. ישנם גם מיני גיאופיטים אשר התייבשו זה מכבר; לדוגמא רשמנו את שום שחור ושום לבנבן (להזכירנו-זהו אזור גידולו של אחילוף החורן שראינו בסתיו 2003 ברוגום-הירי לא רחוק מכאן). צמחים מיוחדים הנפוצים ומאפיינים את מישורי הבזלת של מרכז הגולן הם: שחלים דוקרניים (סימן שדה מצוין לזיהויו-"קשה לעקרו", טופח שרוני(עדיין ירוק, בסוף פריחה עם זרעים מגובששים), ציפורן ענף ,קיקסית שרועה, קיצנית צמרנית [גדלה בקרקעות עמק בהרים], עלקלוק דביק, שברק משובל, חבלבל א"י [אופייני לחגורת הספר], ודבקה זנובה (מין חורני סובאנדמי לדרום סוריה וצפון ישראל הגדל באדמות עמק).

יצוינו שני מיקרו בתי-גידול המאכלסים צמחים בעלי זיקה לבית הגידול הלח:

1. "שלוליות אביביות" ( Vernal pools ) - אלה הם שקעים בעלי קרקע כבדה בקוטר 0.5 – 3 מטר המתייבשים כבר בחודש מאי. כאן גדלים עטיינית דקה, ע.קצרה, סמר מצוי, אפרורית מצויה, עוקץ-עקרב שרוע . לא הצלחנו למצוא את עטיינית פקטורי ושנית רחבת-עלים המאפיינות מיקרו בית-גידול זה. יואב גרטמן מצא בבית-גידול דומה במרום-גולן חרחבינה טובענית.

2. כתמים יובשניים של אדמה כבדה מלוחה מעט מאוכלסים על ידי שני מינים חד-שנתיים ממשפחת הדגניים: שעורה נימית וברומית קצרת-שבולית. מיקרו-חברה זו אופיינית לא רק לגולן אלא לכל המזה"ת.

ה) חשוב לציין גם את הצמחים ותצורות הצומח החסרים: בכל שטח התחנה (לפחות בתא שטח של 2X2 קמ"ר אין בכלל עצים ואין כמעט שיחים ובני שיח. חסרון הצמחים המעוצים נובע גם מהקשר לבית-הגידול הבזלתי וגם אולי להיות האזור מוצף בחורף במים .

ו) בשטח היובשני יש מעט מאוד צמחים פורחים בפריחה מלאה : פרעושית סיצילית, ציפורן ענף, קורטם מכחיל, קיקסיה שרועה וחבלבל א"י. רשמנו כעשרה מינים ויותר בפריחה מדולדלת לאחר השיא – קיטה רותמית, גזר הגינה, אמיתה גדולה,

ז) שיחי / עצי אשל היאור (=א.היאור זן הירדן) – זהו השיח-עץ נמוך היחידי בשטח והוא גדל בשולי השקעים הלחים ובשולי ברכת המים. לפי "סיפורי המקומיים"(תודה לחברי קשת-חיספין) האשל הגיע לאזור רק אחרי הקמת מאגר דליות כנראה בעקבות ההפרעה המכנית של הכלים הכבדים ויצירת מקווי מים בתוליים חסרי תחרות. האשל כמו הקנה ידועים ביכולת ההפצה הפנטסטית של זרעיהם בעזרת הרוח.

ח) חברת הרדוף הנחלים ושיח-אברהם מצוי – פספסנו את יחידת הצומח הזו השולטת לאורך כל אפיקי המסילים של הגולן ובמיוחד בגולן המרכזי ובאגן יהודיה – קצרין. מעניין שבשטח מסלולנו לא ראינו פרטים של הרדוף ו/או שיח-אברהם, אולי עדיין לא הגיעו או בית-הגידול לא מתאים.

ט) חתך הצומח בברכות המים: נחלק את הצומח לשלוש יחידות:

1. חגורת המים – כאן גדלים צמחי מים טבולים: מיני הנהרונית, אלף-העלה, אצת החרה ונורית המים.

2. חגורת שפת המים- כאן שולט אחו של פספלון דו-טורי ומעליו אגמון ימי. ההליכה בבוץ לא טובעני.

3. חגורת האחו המתייבש – ההליכה באדמה יבשה: שולט יבלית מצויה, טיון דביק ושברק קוצני. בשוליים היובשניים של יחידה זו ניתן למצוא צמחים נדירים ותת-בלעדיים לבזלות הגולן : דבקה זנובה , צנינה קוצנית וגמדונית מזרחית (לא ראינו, יואב גרטמן מצא ליד מרום-גולן בבית גידול זהה).

3. תחנת עין – סומקה ( 3 ק"מ מצפון לצומת ווסיט):

מעיין זה שייך לשרשרת של מעיינות קטנים הנמצאים מצפון לצומת ווסיט בצפון הגולן ברום מעל 800 מטר ויש בהם צמחי מים צפוניים מיוחדים לאזורים הגבוהים של סוריה הדרומית (ג'בל דרוז) והר הלבנון. חלקם ממשיך לדרום אירופה והופך שם לצמחים נפוצים מאוד (בעקבות גשמי הקיץ). אזור המעיין, אשר לפנים הצטיין באחו ירוק נהדר עשיר במינים לחים נראה כיום כשדה קוצים מכוסח על ידי רעיה חריפה של סוסים ופרות.

שלושה מינים מיוחדים לתחנה זו:

1. שבעה פרטים נקביים של ערבת הלבנון – זוהי להם התחנה היחידה בגולן ובישראל והאתר הדרומי בעולם. מין זה אופייני למקווי המים של הרי השוף והאזור ההררי בלבנון.

2. כדרורית המים – זהו מין של צמח עילאי, צף על גבי המים בברכת המעין. כל כולו "עיגול ירוק בקוטר אחד מילימטר" אשר שורשים זעירים משתלשלים ממנו לגוף המים. הכדרורית שייכת למשפחת עדשת-המים, והיא הצמח הקטן ביותר בישראל ובעולם. עין סומקה היא האתר כמעט היחידי בו היא ידועה בארץ ושומה עלינו לפעול לשמירתה. מכלאת הסוסים בקרבת המעיין גרמה להפרעה חריפה בבית-הגידול הטבעי של הכדרורית.

3. ספלילה מצויה – זהו צמח טבול ממשפחת הסוככיים אשר עליו דמויי טבור , צפים על גבי המים.

בארץ שני מיני ספלילה וזהו המין השכיח יותר אשר לפנים היה נפוץ בשלוליות מים צלולים. משה אגמי הדגיש את היותה של הספלילה כאינדיקטור לאיכות המים מחד וליכולתה לטהר מים מזוהמים מאידך.

4. תחנת מעיינות נוחיילה

מצפון לתל דן מצויים נביעות אחדות בשטח בזלת שלמרגלות הר-דוב, החלק המערבי של החרמון. ביקרנו במעיין הצפוני הקרוב לכביש המערכת וממנו הלכנו למעיין "עין ברד" דרך אחו של שטחים לחים , שדות עזובים ומטעים צעירים. מצאנו מקבץ של צמחי מים נדירים מאוד אשר שרדו בארץ בעיקר בעמק החולה: מתקה טובענית, כריך מרוחק, פואירנה שעירה, ערבז משובל, אשבל הביצה כדורן ענף וגומא כדורי. הצמח המרשים ביותר והנדיר ביותר היא כף-הצפרדע הלחכית הגדלה בארץ רק במקום זה. ראינו לפחות 15 פרטים אשר רובם היו קצוצים ואכולים עד היסוד – בושה לשומרי הסביבה ולמדינת ישראל. בקצה ברכת המעיין זכינו למצוא פרט נהדר פורח על עלי "ענק" רחבים שבסיסם דמוי לב, וכך למדנו להבדיל מין זה לעומת כף-צפרדע אזמלנית השכיחה יותר במקווי מים.

בשטחים היבשים ראינו עשרות פרטים של שיחי שמיר קוצני והתפעלנו מפרותיו הצהבהבים דמויי ה"צנחנים". זוהי האוכלוסיה היחידה הגדולה היחידה של שמיר קוצני בארץ. פרטים מעטים גדלים ברכס יודפת אשר בגליל התחתון אך שם הם אינם מתרבים.

בתחילת שנות השבעים ערך אחד מאתנו(א.ש.) יחד עם יוסי לב-ארי סקר צמחי מים בעיינות נוחיילה ומצא שם את כל המינים הנדירים המוזכרים לעיל אך גם עוד מיני צמחי מים רבים נוספים אשר כנראה נכחדו מאז(ראה . במיוחד יצוין אשבל ארך-שבולת ,מין צפוני "ענק" וזקוף אשר כאן היה האתר היחידי (?) בישראל. צמחים נוספים שלא מצאנו והיו שכיחים כאן לפנים: פרע אזוביוני , ברוניקה החולה (=ב.המים ?),געדת הביצות, דבקת הנחלים (דבקת הירדן).

לראש הדף

סיכום השתלמות - חוף ים-המלח – 06/02/2003

6 בפברואר 2003

תחנות

1. צומת קומראן - צומח מדברי וערוצי על חוואר הלשון בצמוד לבית הקברות "המוזר" של אתר קומראן.

2. עיינות קנה - (עין טורבה ) – חישות קנים במלחה לחוף ים-המלח מצפון לצומת מצוקי דרגות.

3. "תחנת הגרויה" בצומת מצוקי דרגות - מצוקונים של קונגלומרט פליסטוקני אשר נוצר בחוף ים-המלח, במדרונות תלולים של מצוק ההעתקים.

4. נחל משמר - אפיק הנחל לאחר יציאתו מהקטע הקניוני.

רקע כללי – מקצב הפריחה השנה - 2002/3

כמעט בכל שנה, הפריחה האביבית הראשונה של צמחים חד-שנתיים מתרחשת בתחילת פברואר בדרום מישור החוף ובחלקו הצפוני של ים-המלח. באזורים אלה יורדת כמעט כל שנה, בחודשי דצמבר – ינואר, כמות גשם מספיקה, הגורמת לנביטה וצמחיה. מאידך הטמפרטורות של החורף הינן גבוהות מספיק כדי להשיג צמיחה מהירה היוצרת ביומסה קריטית מספיקה לתחילת הפריחה.

בהתאם לכך, רוב השתלמויות רותם בעשרים השנים האחרונות נערכו בחודש פברואר, בשתי הגלילות הגיאוגרפיים של פלשת ואזור ים-המלח. השנה "כווננו" אל תחילת שיא הפריחה האביבית בצפון ים-המלח שכן מנסיוננו בשנים קודמות , באזור יריחו – עין גדי, ישנם משטחי פריחה כבר בתחילת פברואר. במיוחד ידועה התחנה בחרבת מזין אשר בה פורחים משטחי פריחה של פשתנית ססגונית ואהרונסוניה פקטורוסבקי בתאריכים כה מוקדמים.

אולם להפתעתנו השנה , על אף סך הגשמים הברוכים שירדו באזור הים-תיכוני, בחגורת הספר ובנגב הצפוני, הפריחה מתאחרת לפחות בשבועיים-שלושה. ב"ארץ הנושבת" השקדיות פרחו בשלושה שבועות מאוחר יותר (!) וגם פורחי החורף החד-שנתיים (לדוגמא ניסנית דו-קרנית מצלתיים מצויים ומיני החרדל, אך לא הרקפות והכלניות שהם גיאופיטים הפורחים "במועד הרגיל") פריחתם מתאחרת בשלושה שבועות לערך. כך הוא גם המצב בחוף ים-המלח – סכום מרבדי הפריחה שראינו בהשתלמות מרמז כי ראינו בעיקר מרבדי פריחה של מצליבים ורודים ( מנתור מחוספס ושלח הערבות) אך לא חזינו במרבדי פריחה של אהרונסוניה ופשתנית ססגונית המפארים בד"כ את מדרונות חופי ים-מלח הצפוני בתחילת חודש פברואר.

מהי הסיבה לעיקוב או לאיחור במקצב הפריחה השנה ? בדרך כלל אנו קושרים את איחור הפריחה האביבית ( כלומר זאת המתרחשת לאחר חודש ינואר) עם קור חזק וממושך בעונת החורף או במדבר ובספר עם מיעוט הגשמים. אלא השנה התאפיינה עד כה בחוסר פרקי קור קיצוניים ובסך גשמים טוב ומעלה באזורים הנידונים. יתכן אולי ופרק הגשם אשר גרם לנביטה העיקרית ב"ארץ הנושבת" (= באזור הים-תיכוני) ובספר היה השנה מאוחר מאוד, כלומר בסוף דצמבר בספר ובחבל הי"ת ורק בתחילת ינואר במדבר-יהודה.

המיוחד לסובב של חוף ים-המלח הן הטמפרטורות הגבוהות במשך כל עונות השנה. בחורף לאחר רדת גשם של יותר מ – 10 מ"מ מתרחשת נביטת מדרונות כללית והטמפ' הגבוהות יחסית בעונה זו מסביב לחופי ים-המלח מאפשרת לצמחים החד-שנתיים לפרוח תוך חודש מרגע הנביטה. זאת בהשוואה לאזורים אחרים בנגב שם הנבטים נכנסים לתקופת "תרדמה" בחודשי ינואר – פברואר וצומחים ופורחים רק במחצית השניה של חודש מרץ.

ומה בקשר למקצב הצמיחה והפריחה של הרב-שנתיים ?

בקבוצה זאת אנו רואים שתי אסטרטגיות שונות . רוב בני השיח ושיחי המדבר מוריקים ומצמיחים עלים מיד לאחר ירידת הגשם – לדוגמא האבוטילון, ההיביסקוס הגרויה השעירה, מיני המלחיות, מיני המלוח הפגוניה הרכה וזוגן השיח. הבולט בקבוצת "הממהרים להגיב" הוא האטד הערבי המלבלב ופורח מספר ימים מועט לאחר כל גשם במדבר. מאידך ראינו בהשתלמות קבוצה שניה של צמחים ( יפרוק המדבר, יפרוק זיפני, מלחנית הערבות, אצבוע ים-המלח ) אשר אין להם ענפים ירוקים חדשים. אלה הם בעיקר צמחי "CAM" אשר אופטימום פעילותם הפוטוסינטטית היא בטמפרטורות גבוהות בעונת הקיץ.

צמחים נדירים ומיוחדים שנצפו בהשתלמות

1. גרויה שעירה

שיח סודני האופייני לסבנות של מזרח אפריקה וגדל במזה"ת באזור שבין מדינה לדרום תימן. לא ידוע ממזרח סיני וכמו כן לא נמצא בירדן. לפיכך לאתר היחידי הידוע בארץ בצומת מצפה שלם יש חשיבות ראשונה במעלה בשמירת טבע.

עד שנות השבעים היו ידועים בבטחון שני אתרים של גרויה שעירה בסלעים בבסיס מצוק העתקים של מ"י . בעקבות הקמת קיבוץ מצפה שלם נכחדה האוכלוסיה העיקרית ונשאר בישראל רק אתר אחד בצומת מצוקי דרגות. בתאריך 6.2.03 נצפו באתר רק ארבעה שיחים ירוקים כולם פורחים ובעלי פרי ירוק.

בספרות ישנם דיווחים של גרויה שעירה גם מדרום מ"י, הערבה, וערבות הירדן. אנו חושבים שכולם מוטעים ונובעים מ"טעויות קולמוס" . כמו כן ישנו דווח מ – 1982 על איסוף גרויה בבסיס מעלה סמר הנמצא מצפון לצומת מצפה שלם אך יתכן ושיח זה נאסף באותו אתר ששרד כיום.

2. ציצן פרסי

דגן רב-שנתי סודני נדיר ביותר אשר ראינו בפריחה בסלעי צומת מצפה שלם. עד כה נאסף רק בארבעה אתרים בישראל, שלושה מהם בסלעים לאורך מצוק ההעתקים של מ"י : עין-פשחה, חרבת מזין, נ.דרגות (כנראה זהה עם האתר בצומת מצפה-שלם) ונחל פרס (מציאה חשובה בודדת של יאיר אור משנות השמונים). אתר נוסף מהרי אילת – הר יהושפט בגובה 394 מ' נאסף על ידי יעקוב ליפקין בשנות השבעים.

3. אצבוע ים המלח

ראינו פרט בודד בתחנת הגרויה. זהו ה"קקטוס האקולוגי" היחידי בישראל, צמח בעל גבעולים בשרניים דמויי אצבעות מרובעות אשר התגלותו בשדה גורמת תמיד השתאות והתפעלות. בארץ שני מינים של אצבוע השייכים לסקציות שונות : לאצבוע ים-המלח גבעולים "מתדקקים" והפרחים מתפתחים על הגבעולים החדשים של השנה הנוכחית. לעומתו לאצבוע האירופי גבעולים שמנים גם בקצות הענפים והפרחים מתפתחים תמיד על גבעולים של השנה הקודמת.

אצבוע ים-המלח הוא מין סודני אוהב חום הגדל בסדקי סלעים במדבר הקיצוני בנגב , סיני וירדן. אופייני לו שהוא גדל תמיד בפרטים בודדים הרחוקים מרחק רב אחד ממשנהו. הנקודה הצפונית ביותר בו נמצא המין הוא מעלה עין פשחה. ידוע גם מחרבת מזין. עד כה נמצאו רק שלושה אתרים בצד הירדני של הערבה וים-המלח. לעומת זאת בישראל מוכר לפחות משלושים אתרים בכל רחבי הנגב השחון.לא ברור האם גדל בהרי-אילת (על אף שבית-הגידול בגלילת אילת מתאים לו ביותר ).

4. בלוטנית הדורים

(בטעות הוכרז בשדה כ"בורבית הדורים") – זהו מטפס סודני אשר בסבנות של מזרח אפריקה נוהג להשתרג על עצים. ראינו את הבלוטנית בהשתלמות בשלוש תחנות – קומראן (מתחת לעצים) בתחנת הגרויה (בין סלעים) ובערוץ נחל משמר. עתה הצמח מלבלב ורק מתחיל לפרוח עם פרחים קטנים ורודים. בלוטנית הדורים גדלה לאורך הערבה וחופי ים המלח בסלעים ובאפיקי ואדיות אבניים. רוב הצמחים גדלים כבני שיח אשר רק בסיס הצמח מעוצה והחלק העשבוני מתחדש לאחר הגשם ומשתרע על הקרקע. תופעה דומה קורית למטפסים סודניים נוספים ששרדו במדבר שלנו, דוגמת הסהרון המשולשל – רוב הצמחים גדלים כשיחים עצמאיים ורק לעיתים נדירות נמצא אותם מטפסים על עצי המדבר. מדוע ? התשובה כה ישירה....

בספרות שני סוגים קרובים של מטפסים סודניים ממשפחת הלילניים – בלוטנית ובורביה. בעבר היו סוגים אלה מאוחדים יחדיו לסוג אחד והם הופרדו על פי סימן הבלוטות בגביע הפורה – לבלוטנית (מכאן בא שם הסוג) יש בלוטות דביקות על הביע ולבורביה אין. בארץ ארבעה מינים מהקבוצה שלושת מיני בלוטנית ומין בודד של בורביה . ההבדלה בין מיני הבלוטנית קלה – למין אחד פרח לבן (ב.אפריקאית, זהו המין היחידי הגדל גם בארץ הנושבת ), המין השני הוא שיח סבוך מעוצה וגבוה שגובהו מעל מטר ורק המין השלישי הוא עשבוני ברובו. כפי שנוכחנו ("עקב טעותו של המדריך...) הקושי הוא להבדיל בין בלוטנית הדורים לבורביה זוחלת. לשני המינים הללו צורת חיים עשבונית מטפסת, עלים נגדיים בשרניים למחצה ותפוצה "סודנית" אופיינית לאורך הבקע במעונות חמים ולחים יחסית. אז מדוע קשה להבדיל ביניהם ? כיון שהסימן הדיאגנוסטי של הבלוטות על הגביע בולט רק בגביע הפורה כלומר בסוף הפריחה ועשיית הפרי. בשלב של תחלית הפריחה לא ראינו את הגבשושים הבלוטיים בפרטים שמצאנו בתחנת הגרויה ובנחל משמר ולכן טעינו בהגדרה.

והחשוב מכל – הכתוב לעיל רק מרמז כמה דלים ידיעותינו על צמחי בר רבים בישראל אשר הם נדירים או בעלי הופעה מזדמנת וקשה למעקב. רק תצפיות נוספות תוך בדיקה ביקורתית של מה שכתבנו יוסיפו נדבך לידע שלנו על טבע ארצנו.

5. בן-חורש גדול

זכינו לראות סחלב מדברי זה בעיינות קנה. מאז ביקורנו במקום, לפני שנתיים, השטח הפתוח באזור חישות הקנים נסגר כמעט חלוטין ורק במזל מצאנו פרט של בן-חורש בשיא פריחה. סחלב זה שכיח באלפיו בקניונים זורמי המים בעבר-הירדן ונדיר מאוד בנגב ומ"י. לא היה ידוע במעיינות מצפון לעין-גדי אך ב – 1998 נמצא לראשונה בעיינות קנה על ידי עמוס סבאח.

תיאור - סחלב בעל קנה שורש וגבעול גבוה נושא עלים. הפרחים מפושקים וחסרי דורבן, צבעם חום-צהבהב ארגמני. העלים צרים, ארוכים ומתחדדים בהדרגה. העלה קעור בחתך. נבדל מבן-חורש רחב-עלים בעלים הצרים ובחתך העלה הקעור, לעומת עלים רחבים ושטוחים של בן-חורש רחב-עלים.

בית גידול ותפוצה

זהו הסחלב היחידי הגדל במדבר בשולי מעיינות ובמצוקים מטפטפים מים. מין טרופי הנפוץ במעיינות מצוקיים במדבר. בישראל גדל רק במספר מעיינות מועט בשולי הערבה ובסביבות עין גדי. בעין ענבה שבנחל צאלים היתה אוכלוסיה שנכחדה בשנות השמונים, אולם אוכלוסיה חדשה הופיעה בעיינות קנה, לחוף ים המלח, בשנת 1998. הופעתו שם מאוחרת לשנת 1975, שאז נערך סקר מפורט ע"י רוחמה ברלינר. בין עיינות קנה ועד חורשת טל בצפון עמק החולה לא נמצאו עד כה אתרים של בן-חורש גדול.מומלץ לבדוק כל שטח לח וערוצי זרימה לאורך בקעת הירדן וחוף ים המלח כדי לנסות ולאתר את הסחלב הנדיר הזה.

רשימות הצמחים לפי התחנות

צומת קומראן	עיינות קנה	תחנת הגרויה	נחל משמר
אבוטילון קהה	בן-חורש גדול	אבוטילון השיח	שיטה סלילנית
סולנום החדק	קנה-סוכר גבוה	היביסקוס סגלגל	שיטה סוככית
בורביה זוחלת (?)	פלגית שיחנית	עוקץ-עקרב ים-המלחי	רכפתן מדברי
מלוח ספוגי	צפצפת הפרת	רכפת ים-המלח	בלוטנית הדורים
אזוביון שעיר	קנה מצוי	אוג קוצני	שיזף מצוי
שלח הערבות	אשל היאור	מורינגה רותמית	אטד ערבי
לחך סגלגל	בלומיאת בובה	עלקת נטויה	מלוח קפח
אהרונסוניה פקטורובסקי	אהל מצוי	שושנת-יריחו האמיתית	מלוח מלבין
מלוכיה משולשת	תודרה מעובה	צמרורה אפריקאית	פורסקליאה שבירה
סלבדורה פרסית	פרקן עשבוני (?)	קדד הסיף	חיעד קנרי
אהל מצוי	סמר ימי ת.מ. ערבי	גרויה שעירה	חיעד ספרדי
יחנוק המדבר	עליעב חלוד	קיקסית יהודה	שסיע ערבי
מלוח קפח		פרעושית גלונית	מלחית קשקשנית
יפרוק המדבר		כוכב ריחני	מלחית אשונה
יפרוק זיפני		אנויליאה מדברית	דמיה לבידה
מלחית קשקשנית		אזוביון מדברי	זוגן השיח
פרעושית גלונית		ציצן פרסי	עירית צרת-עלים
חומעה ורודה		ארבעוני שעיר	מקור-חסידה מדברי
כנפן קוצני		אטד ערבי	מקור-חסידה מצרי
צמרורה אפריקאית		בן-דוחן מדברי	ריסן נאכל
פורסקליאה שבירה		זקנן שעיר	יחנוק המלחות
מקור-חסידה שעיר		זיף-נוצה ריסני	דו-קרן מדברי
		זיף-נוצה מחוספסת	לחך סגלגל
		אצבוע ים-המלח	כנפן קוצני
		אספרג ארוך-עלים	אהרונסוניה פקטורובסקי
		עכנאי זיפני
		פשתנית ססגונית

לראש הדף

סכום השתלמות בקעת הבטיחה – עמק בית שאן – 19/06/2002

כללי

היתה זו השתלמות של מקווי-מים בעמק-הירדן התיכון , קווינו לבקר בהרבה אתרים בעמק בית-שאן ובבקעת כנרות אך החום, המספר הרב של המשתתפים והרצון ליסודיות, ניתב אותנו להשלים רק ארבע תחנות. במקווי-המים זוהי רק ראשית הפריחה המתרחשת בעיקר בקיץ אך ישנם צמחי מים הפורחים באביב ובתחילת הקיץ ואותם "הרווחנו". במיוחד אמור הדבר לגבי צמחי מלחות בשולי מעיינות ואכן זכינו לראות פריחה יפה של ינבוט והגה וסוף פריחה של מיני האספרגולה.

הייתה זו שנה מצוינת ומיוחדת באזור הים-תיכוני עם גשמי ברכה מאוחרים בחודש אפריל ועננות וקרירות בחודש מאי אשר בדרך כלל פותח את תקופת ה"קיץ האקולוגי" החם והיבש. להזכירכם השנה,שנת 2001-2002 התחילה מצוין (חודשי דצמבר-ינואר) מבחינת כמויות הגשמים ופיזורם, אולם אז הגיע חודש פברואר היבש ( עם סופת גשם אחת רצינית ב-10.2.02 וזו הסופה היחידה השנה שהרטיבה [3-8 מ"מ] גם את הנגב הדרומי ) אשר התמשך גם לחודש מרץ היבש והחם, והתוצאה - הקדמה דרסטית של האביב בחגורת הספר ובים-התיכון. הסחלבים היו כנראה הנפגעים העיקריים מיובש חודש מרץ והפריחה שלהם בכל רחבי הים-תיכון היתה דלה ועלובה (האמנם ? – מי שלרשותו נתונים והתרשמות שונים מוזמן לכתוב אלינו).

חודשי אפריל- מאי היו גשומים מעוננים וקרירים באופן יוצא דופן בכל החבל הים-תיכוני (בעוד המדבר, היה השנה "על הפנים"- מעט מאוד גשם ופריחה עלובה ובמדבר הקיצוני( מתחת 50 מ"מ) אפילו לא היתה נביטה) והקמה העשבונית נשארה ירוקה בהרים ובגולן ממש עד סוף חודש מאי. כתוצאה מהאביב המאוחר והקריר דווקא הצמחים פורחי מאי-יוני אחרו בפריחה. כך למשל ראינו חוטמיות, בוצינים, לוע-ארי, גזר הגינה, צתרנית וקורנית, מתחילים לפרוח שבועיים עד שלושה מאוחר יותר ופריחתם נמשכת לתוך חודש יוני. תחילת הפריחה של הצלף, איחור פריחה ב- 20 יום באזור ירושלים מהווה דוגמא מצוינת לכך.

תופעה נוספת עליה מדווחים כמה מצופי רותם היא הופעת כתמי פריחה של מינים מסוימים בשפע יוצא דופן. אחדים מכם דווחו כי השנה לדעתם היא "שנת הכלך" – כלומר השנה הצטיינה בפריחה שופעת ויוצאת דופן של כלך מצוי (האמנם ? דווח זה סותר את ההגיון של השפעת מרץ היבש, והאם רק באזור השפלה או גם הגליל-המזרחי ?). יצחק תור מדווח על ריכוזים יוצאי דופן של עכנאי מגובב בגליל התחתון מימי רון חושבת שהיתה זו דווקא שנת החוטמית הזיפנית. בקיצור, נשמח לדיווחים על שפעת פריחה יוצאת דופן וציינו תמיד מקומות ותאריכים..

ההשתלמות כללה ארבע תחנות:

1) עין כפתור- מצויה בצד הדרך בין עין הנציב לשדה-אליהו, מדרום מזרח לבית-שאן ברום מינוס 200 מ'. זוהי נביעה קטנה אשר לא מצאנו בה מים עומדים או זורמים אלא שקע מוארך ובו דשאים וגושי צומח אכולים עד היסוד על ידי עדר הפרות המקומי. מסביב למעיין שדות חרושים של אדמה כבדה שחורה הנשלטים כמעט לחלוטין על ידי ינבוט. לא הספקנו לבקר במעיין הקרוב "עין פרח" אשר יחד מהווים את הצמד "כפתור ופרח".

2) חורשת השיטה המלבינה של תל נישא – מצויה כאחד ק"מ מזרחית לבית-שאן בצד כביש "מינוס 200" העוטף את בית-שאן ממזרח. זהו גוש צפוף מונוטיפי (=בו גדל מין צמח יחיד,במקרה זה הכוונה לעצים) הגדל בשולי ערוץ נחל בצד התל.

3) בקעת הבטיחה: חוף הזאכי ובית הבק - עשבבנו במשולש שבין בית-הבק לחוף ה"חדש" של הכנרת לבין לגונת הזאכי בפינה הצפון-מזרחית של הכנרת. האזור כלול במגדיר בשם "בקעת כנרות". קבלנו מיצחקי גל הסבר מאלף על ירידת מפלסי הכנרת והשפעתן על נסיגת חוף הכנרת ומשטר המים בלגונות הבטחה.

4) חוף הכנרת דרומית לעין-גב - דרומית לעין-גב, בחף המזרחי של הכנרת עשבבנו ברצועת חוף חולית ומלוחה אשר נחשפה בחמש שנים האחרונות בתוצאה מירידת המפלס של הכנרת.

תחנת עין-כפתור בעמק בית-שאן.

עין-כפתור מהווה לנו דוגמא לעשרות מעיינות קטנים בעמק בית-שאן המצויים בקפלי קרקע טופוגרפיים בתוך מישורים של אדמת עמק שחורה עמוקה אשר היתה לפנים ביצה עונתית (לכן הצבע השחור הנגרם מחוסר חמצון הקרקע). השטח נתון כיום תחת רעיה חזקה של עדר פרות ולכן הצומח מכורסם כמעט עד היסוד, במיוחד דגניים ועשבוניים עדינים שאינם קוצים או אינם מכילים "תבלינים" חריפים. בגדות הגבוהות שלטו שיחי פטל קדוש ובשקע הלח שלטו עמדי יבלית מצויה ושני מיני סמר גדולים ודוקרניים- סמר ימי וסמר חד. למדנו להבדיל בין השניים שהם השכיחים מבין מיני הסמר במזרח התיכון: בעוד לסמר הימי "פרח" צר (לששת עלי הכותרת של הפרח קוראים במדויק בשם עטיף) ובעל הלקט מחודד הבולט אך במעט מעל עלי העטיף. לעומת זאת לסמר החד הפרי (=ההלקט) שמן וכהה בראשו ובולט מאוד מתוך עלי העטיף. בסמר החד נראות התפרחות ככדורים חומים ואילו תפרחות הסמר הימי דקיקות וירקרקות. הסמר הימי נפוץ גם במלחות חוף-הים וגם במלחות המדבר. במדבר הוא היה לפנים מין עצמאי (סמר ערבי) אך כיום מקובל לשייך את האוכלוסיות המדבריות לתת-מין ערבי של סמר ימי. סמר חד לעומתו נפוץ בעיקר במלחות החוף ולא במדבר.

בשקע של עין כפתור רשמנו גם את צמחי המים הבאים: טיון בשרני, כרפס ריחני, אגמון ימי, לוטוס הביצה קנה מצוי וקנה-סוכר גבוה(היה אכול לחלוטין). חיפשנו צמחי מלחה הצפויים לצמוח בשולי השקע הלח אך מצאנו רק את האספרגולריה המלוחה (התלבטנו בשדה עם אספרגולת השדה אך להזכירכם, לסוג אספרגולה זוגות עלים אחדים בכל מפרק גבעול ולאספרגולריה רק זוג אחד של עלים) שיחי מלוח קפח וצמח יבש של חומעה משוננת. גם מלוח מלבין ואוכם מצרי גדלו בשקע במקומות מופרים. יתכן וזהו המקום הצפוני ביותר בבקע ובעולם בו גדל אוכם מצרי. מסביב שלטו בשדה בני-שיח של ינבוט השדה ובשקעים הרדודים הצטרף אליהם ההגה המצוי. בית גידולם הראשוני של שני המינים הללו הן מלחות בקע ים-המלח ומשם התפשטו לשדות באדמות כבדות בעמקים חמים בכל רחבי הארץ. גם ההגה וגם הינבוט היו בתחילת פריחה המתמשכת לאורך חודשי הקיץ. מקובל כי התמרים הגדלים בשולי עין-כפתור ומעיינות נוספים בעמק בית-שאן הם תמרי בר אך אין על כך עדויות מחקריות. מומלץ לספור כמה זכרים וכמה נקבות יש באוכלוסיה ( כל גוש תמרים מחובר הוא פרט אחד) ואם בס"ה יחס זכרים נקבות מתקרב ל50%, זוהי אינדיקציה שהאוכלוסיה טבעית.

המציאות הבוטניות של התחנה היו דווקא שני צמחים שאינם קשורים למקווי-מים. גברי שיאון אסף בשדה מושקה את השלשי הרגלני – צמח סודני (=טרופי יובשני) נדיר ביותר בארצנו בעל עלים בשרניים דמויי עלי רגלת הגינה. לפנים היה השלשי גדל גם במישור החוף אך כיום הוא מוכר רק מעמק בית-שאן ,בקעת כנרות ועמק החולה. השלשי הרגלני מהווה לנו דוגמא לצמחים סודניים נוספים אשר הבקעה מהווה להם גבול תפוצה צפוני בעולם. נזכיר כמה חשובים ביניהם: הרנוג השיטים אשר הפרט הצפוני בעולם גדל על שיזף מצוי בעין-סהרון, חלביב רותמי הגדל במצוק מעל קיבוץ גשר והמורינגה הרותמית המגיעה עד חמת גדר. צמחים סודניים עשבוניים אשר מומלץ לחפשם ולדווח עליהם באזור העמקים הם זנבה נטויה (דגני שנאסף לראשונה ליד כפר-יחזקאל ב1924), בת-יבלית מצרית, בן-דוחן מדברי (מהי האוכלוסיה הצפונית ביותר בארץ?), והעץ הקוצני זקום מצרי.

"מציאת התחנה" היה דווקא קוץ שאינו אופייני בכלל למעונות לחים או מלוחים: בשולי השקע, בשדה השלף החרוש מצאנו את חוחן הירדן. זהו קוץ דו-שנתי (עשבוני בין-שנתי קצר חיים המגדל שושנת עלים עד שמגיע לגודל מסוים ואז פורח ומת, צורת חיים כזו מכונה בספרות המדעית בשם- עשבוני ר"ש מונוקרפי) האנדמי לבקעת הירדן וגדל בעולם רק מאזור יריחו ועד עמק בית-שאן. זהו מין קרוב לחוחן א"י הגדל בחגורת הספר של יהודה ושומרון (נפוץ במזרח י-ם) ואופייני לו הקוצים הקצרים של עלי המעטפת (2 ס"מ אורכם לעומת אלה של ח. א"י שאורכם 3-5 ס"מ) וכנפי הגבעולים הרחבים במיוחד (רוחבם כרוחב הגבעול ואילו בח. א"י רוחבם קצר מרוחב הגבעול). כל הצמחים היו יבשים לגמרי כולל עלי הבסיס והקרקפות חסרות זרעונים (כיון שנפוצו זה מכבר ברוח בעזרת ציציותיהם). ממש בושה כי איננו מכירים טוב מין אנדמי – האם באמת הוא מין עצמאי, מהי תפוצתו ובית-גידולו והאם הוא אכן "עובר " לחוחן א"י. אנו חוזרים ומדגישים כי שיא גינס היחידי הישראלי הוא בעושר הקוצים בארצנו...וכאן לפנינו עוד מין אנדמי , כזה שתואר על ידי חוקר ישראלי !!

חורשת השיטה המלבינה של תל נישא

הגענו אל החורשה כמעט בשיא החום כאשר גם הלחות היתה גבוהה והאוויר כמעט מבעבע.. לא נוח לטייל אך טוב כדי להזכירנו מהיכן "באה" השיטה המלבינה ושאר הצמחים הסודניים – אפריקה החמה והיובשנית. מבחינה סיסטמתית השיטה המלבינה שייכת לקוצה שונה לחלוטין משאר מיני השיטה בארץ(שיטת הסוכך ושיטה סלילנית). למין זה תפרחת מאורכת, קוצים ישרים ועלה בעל עלעלים גדולים של ממש. גם באקולוגיה ובביוגיאוגרפיה השיטה המלבינה מיוחדת: זהו עץ הגדל באפריקה בשולי נהרות בפשטי ההצפה. הבוטנאים משערים כי בניגוד לשאר המינים הסודניים בארצנו מין זה "פלש" לארץ דרך הזרוע הפלוסית של הנילוס (אשר עד תקופת הברזל לפחות ויתכן גם עד התקופה הביזנטית חצתה את סיני והגיעה לברדוויל ועזה) למישור החוף ומשם צפונה עד בירות ומזרחה עד עמק בית-שאן. האוכלוסיה המזרחית ביותר נאספה לידנו מהעבר המזרחי של הירדן ליד העיירה שונה.

סיפרנו עוד על הביולוגיה של השיטה המלבינה – נמצא כי בהשוואה לאפריקה הוכפל בישראל מספר הכרומוזומים שלה ומאידך אין היא מבשילה כמעט פירות. הריבוי הנצפה הוא על ידי קנה-שורש ובהתאם מוצאים אנו בישראל כתמים צפופים עם קיטוע גיאוגרפי גדול ביניהם. ספרות רבה נכתבה על השיטה המלבינה וחלק ממנה ניתן למצוא עבודותיו של גדעון הלוי.

חורשת השיטה המלבינה נמצאה דלה ביותר במלווים מעוצים. רק צמח יחיד מצאנו ירוק ופורח - הצלף הביצני אשר גדל גם בעין-כפתור. זהו מין של צלף הגדל בעולם באזור הים-תיכוני אך בישראל מראה על זיקה סודנית ברורה (אכן יש כאן סתירה הקשורה גם לברורים סיסטמטיים) – הוא גדל אך ורק בבקע מקליה ועד קריית-שמונה. בניגוד לצלף הקוצני מין זה שעיר בעליו וענפיו ולפרח צופן ענק.

בקעת הבטיחה: חוף הזאכי ובית הבק

זו היתה התחנה המרכזית שלנו ו"בצדק" – אין ספק כי כיום הבטחה חופנת בקרבה את מגוון בתי-הגידול המימיים הגדול והמגוון ביותר –לגונות, חוף אגם, גדות נחלים, שקעים לחים, שלוליות ואדמות עמק מוצפות. ערכנו כאן סיור של שלוש שעות: מבית הבק חצינו קילומטר של יבשה חדשה אשר התכסתה צומח בחמש השנים האחרונות בעקבות ירידת מפלס הכנרת, והגענו לחוף החדש וממנו הדרמנו עד פתח נחל הזאכי. המשכנו לתוך לגונת הזאכי והגענו וברכות מלאכותיות אשר חפרה הרשות כדי ל"הציל" את לגונת הזאכי הנעלמת. צמחי מים רבים למדנו אשר רובם עדיין לא פורחים (אנו עבורם בתחילת הקיץ וזהו ראשית עונת הפעילות). דגניים רבים, טבולי מים וצמחי גדה זקופים. הדגן השולט בשולי הגדות הוא פספלידון התאומים אשר פורח מחודש מאי לאורך תקופה ארוכה. מצאנו שני מינים של חומעה (ח. משוננת וח. מגובבת) וחמישה מינים שונים של ארכובית( א. הציפורים, א. שבטבטית, א. הכתמים, א. מחודדת וא .סנגלית בעלת עלי ענק דביקים) – ייצוג גבוה במיוחד של משפחת הארכוביתיים. מבין המורכבים רשמנו את האקליפטה הלבנה מין לבן פרחים אשר זרעיו חסרי ציצית ואת הכנפון הזהוב אשר היגר מאמריקה אלינו דרך שקי האוכל לברכות הדגים. במים פרחו מדד הביצות ואמניה מצרית. שניהם צמחי מים טבולים הפורחים מחוץ למים כאשר מפלסם יורד. ואכן יצחקי גל סיפר לנו כי מפלס מי הכנרת ירד בכעשרים ס"מ מאז שיאו השנה באביב. המדד פורח בפרחים גדולים צהובים לעומת האמניה בפרחים זעירים המסודרים בדורים דורים במפרקי הגבעול. מינים נדירים בישראל אשר שכיחים בבטיחה לא חסרים – ביצן מכסיף ממש' הירבוזיים, ירבוז הירדן (מין ירבוז נדיר ביותר שנאסף לראשונה בארץ בשפך הירדן לכנרת וגדל כיום רק כאן למעט איסוף בודד בשולי שדות בעמק יזרעאל), אפרורית מצויה, לוטוס הביצות, ערר כרתי, חלבלוב שעיר (כשמו כן הוא – שעיר בכל חלקי הצמח וגובהו מעל חצי מטר), עליעב מדוקרן וסמר מצוי. מעניין שדווקא במקווי מים אלה התאזרחו מינים גרים רבים, עובדה המצביעה מחד על אלמנט ההפרעה הרבה הקים בבית-הגידול אך מאידך מציין אולי את האופי המיוחד שלו? רבים מהמהגרים הם צמחים חד-פסיגיים אשר מקורם באמריקה - דו-מוץ חום, ירבוז שרוע, י. מופשל, אסתר מרצעני, 4 מיני כף-אווז (כ. א. אדומה, כ. א. מבאישה, כ. א. לבנה,כ. א. אשפתות ומין אחד אוטוכטוני- כף-אווז ריחנית).

הצמחים ה"יפים" ביותר הם שני מיני הגומא השכיחים במקום:1. גומא הפרקים 2. גומא צפוף אשר לפני עשר שנים הגדרנו אותו כאן כגומא שופע. בגומא צפוף כל השיבוליות רוחבן 2-3 מ"מ ואילו הרוחב של השיבוליות של גומא שופע הוא רק 1.5 מ"מ. סליחה שבלבלנו אותכם בשדה אך "ידוע" כי הגומא השופע התגלה בבטיחה וכאן הוא צריך להיות המין הנפוץ בהשוואה לג. צפוף. שני המינים גדולי מידות ותפרחותיהן נישאות על גבעולים שגובהם מעל מטר; לגומא הצפוף עלי בסיס מאוד רחבים ועלי תפרחת ברורים החסרים לחלוטין בגומא הפרקים. זה האחרון הוא מין נדיר בסכנת הכחדה אשר שכיחותו ועומדיו היפים בשטח הכנרת ה"חדש" שולחים מסר של שמירת טבע לעם. שני מיני הגומא לעיל הם מינים טרופיים וצמח סודני נוסף המציין את אופי בתי הגידול ה"טרופיים" של הבטחה היא הפשטה השרועה הגדלה כאן בצורת דשא ופורחת בתכול יפהפה.

חוף הכנרת דרומית לעין-גב

את תחנתנו האחרונה הקדשנו לבדיקה מדוקדקת של שפת חוף הכנרת דרומית לען-גב. יצחקי גל מרשות הכנרת הסביר לנו מדוע זהו החוף היחידי ה"חולי" (החול מתבלה מתצורת הורדוס החולית המצויה ממזרח במדרון התלול של מצלעות האון) ושיתף אותנו בבעיות הממשק האופטימלי שרצוי להמליץ לגבי שימור הצמחיה, הדגים והמתרחצים בחופי הכנרת. ציפינו בתחנה זו לשפע של מציאות בוטניות חדשות שהרי זוהי "יבשה חדשה" וצפוי שצמחים חדשים רבים יאכלסוה. אך כאן צפתה לנו אכזבה רבה – עוני קיצוני של מגוון מיני הצמחים כאשר בכל החוף שלטו בעיקר שני מינים בלעדיים – גומא חלקלק וסמר ימי. רק לאחר חיפוש מדוקדק מצאנו פרט יחיד של כף-אווז אדומה (כשמה כן היא - גבעוליה אדומים כסלק) הבלעדית בארץ לחופי הכנרת כבר שבעים שנה. את המגוון הנמוך של הצמחים נוכל אולי להסביר בתנאי המליחות הקיצוניים בחוף החולי כאשר מי הכנרת מתאדים ומשאירים על החוף כתמי מלח לבנים. עוד צמחים שרשמנו בחוף – קנה מצוי, עב-קנה שכיח, טיון דביק ואשל היאור.

על אשל היאור ומיני אשל בכלל – בכל התחנות מצאנו אך ורק את אשל היאור בעל פרחים זעירים (גודלם 2 מ"מ) ולא מצאנו מיני אשל אחרים מקבוצת מיני האשל הגדלים במלחות. את האשלים בעולם ניתן לחלק לשלוש קבוצות. קבוצה אחת שמספר מיניה זעום היא של אשל הפרקים אשר מחוץ למדבר גדל רק כעץ תרבותי ואין לו עלים כלל. שתי הקבוצות האחרות נבדלות זו מזו בגודל פרחיהן וגם בגודל הפרי – למיני קבוצת אשל היאור פרחים זעירים (1.5-3 מ"מ) לעומת קבוצת מיני המלחות (א. מרובע, א. מתנני וא. הערבה) להן פרחים גדולים (ולרוב גם ורודים) בגודל 4-6 מ"מ. בתוך קבוצת אשל היאור ההבחנה בין המינים קשה ואולי אף בלתי אפשרית. על כן אנו נותנים את השם על פי האזור הגיאוגרפי: במדבר אשל היאור, בחוף אשל עב-שיבולת ובבקעת הירדן מבית-שאן וצפונה –אשל הירדן. אולם כדי להיות בטוח שהנך מחזיק מין מקב' אשל היאור חשוב להסתכל עם מגדלת בפרח ולוודא שיש לו "רק" שלוש צלקות ו"רק" חמישה אבקנים. בכל התחנות מצאנו את אשל היאור פורח כאשר שיא הפריחה מאחורינו באפריל; לעומת הפריחה של "אשלי המלחות" להם פריחה שופעת מתפרצת וקצרה בסוף החורף הרי הפריחה של קבוצת אשל היאור ממשיכה לטפטף לאורך כל חודשי השנה כתלות במשק המים של כל אוכלוסיה.

על מיני כשות ובמיוחד הכשות הגס:

עוד בעמק בית-שאן הדגשנו כי עתה עת לצפות במיני הכשות "הקייציים". הנפוץ שבהם הוא לצערנו מין אמריקאי מהגר, כשות השדה, אשר הגיע לארץ בשנות השישים של המאה הקודמת ובשנות התשעים התפרץ וכובש את צידי הדרך והמחלפים בכל אזורי הארץ הגשומים. יש לו גבעולים צהבהבים דקיקים וקל לזהותו מהמכונית בנסיעה בדמות גוש מפותל צהבהב חוור הכרוך על צמחים ירוקים. הסוג כשות הוא צמח טפיל ממשפחת החלבלובליים המהווה "פגע רע" של ממש לגידולי החקלאות. מקובל כי לכל מין כשות ישנו פונדקאי מיוחד לו אך הכשות השדה הוא פרזיט כללי התוקף צמחים שונים. והנה בעוד כשות השדה הולך וכובש את השפעה של מיני הכשות בישראל, נעלם לו כמעט מין כשות אחר ששמו כשות גס. לכשות הגס אופייני גבעולים צהבהבים גסים בקוטר של 1-2 מ"מ ופרחים ופירות גדולים במיוחד(3-5 מ"מ). זהו היחידי מבין מיני הכשות בארץ שלו תפרחת מוארכת דמוית אשכול (לשאר המינים תפרחת כדורית). על פי הספרות הוא היחידי שיש לו עמוד עלי יחיד (לשאר המינים שני עמודי עלי ושתי צלקות).

מספר התצפיות שקבלנו מאז שנות השמונים של כשות גס הוא אפסי וחששנו שמין זה הולך ונכחד מהארץ. והנה תוך כדי נסיעה זיהינו את הכשות הגס בצומת כורסי גדל ו"חונק" שיח של שיזף ומספר פרטים נוספים מצאנו בדרך העפר מגשר אריק אל בית-הבק. קל מאוד להכירו גם ממרחק על שום גודלו, הטפלותו לשיחים (תמיד !?) וגבעוליו הגסים הצהבהבים. כשות השדה שכיח באותה דרך עפר (מגשר אריק לבית-הבק) יותר מאשר הכשות הגס. גם לו צבע כללי צהוב בוהק אך תפרחותיו כדוריות ופרחיו כדוריים וגודלם 2 מ"מ ופחות. ואת כשות כנרות, מין הנדיר ביותר של כשות ,אשר על פי הספרות הוא כמעט בלעדי לאזור בקעת כנרות לא הצלחנו לגלות קרוב לוודאי בגלל בורותנו - שאיננו יודעים כיצד ועל מה להסתכל.

לראש הדף

סכום השתלמות הרי-ירושלים – 18/03/2002

כללי:

היתה זו השתלמות של שיא האביב על אף שאנו באמצע מרץ ובשנה ממוצעת "נורמלית" שיא האביב באזור הים-תיכוני ההררי מתרחש בתחילת חודש אפריל. השנה,שנת 2001-2002 התחילה מצוין מבחינת כמויות הגשמים ופיזורם, אולם אז הגיע חודש פברואר היבש ( עם סופת גשם אחת רצינית ב-10.2.02 וזו הסופה היחידה השנה שהרטיבה [3-8 מ"מ] גם את הנגב הדרומי ) אשר התמשך גם לחודש מרץ היבש והחם, והתוצאה - הקדמה דרסטית של האביב בחגורת הספר ובים-התיכון. דוגמא מצוינת להשפעת תפרוסת הגשם היא הפריחה הנהדרת והמסיבית של הכלניות בכל רחבי האזור הים-תיכוני וגם בנגב המערבי בחודשי ינואר-פברואר, לעומת הפריחה העלובה של נורית אסיה אשר חל בתחילת אמצע מרץ.

שלוש תחנות כללה ההשתלמות :

1) עין – רפה - בחלק המתון של נחל כסלון, 600 מטר גובה, כ- 600 מ"מ גשם לשנה ואקלים ים-תיכוני הררי האופייני להרי-יהודה והשומרון.

2) הר-הטייסים – 790 מטר גובה, תנאי אקלים דומים אך מצע סלע-קרקע של קרטון וחוואר.

3) עין כרם - 600 מטר גובה, בשוליים המערביים של שדרת הרכס, ערוץ ללא שם היורד ממעיין עין-כרם.

תחנת עין – רפה

זו היא תחנה שכולה צמחיה ים-תיכונית אופיינית וכמעט לא היו לנו מיני צמחים מאזור הספר (אשר בדרך כלל "חוצים" את הרכס של שדרת ההר ומופיעים בתוך האזור הים-תיכוני, דוגמת החלמוניות). עשבבנו במשך שעתיים וחצי במדרון הדרומי, מסביב לעין-לימון חצינו את אפיק נחל כסלון וחזרנו במפנה הדרומי. רשמנו לפחות 270 מינים שונים , רובם חד-שנתיים כאשר חלק גדול מהדגניים עדיין לא השתבלו ולא הצלחנו להגדירם. הדגשנו את העושר הרב של הפרפרניים החד-שנתיים ובראשם שפע של מיני תלתן, אספסת, בקיה, טופח וגרגרנית. מבין העצים רשמנו רק את האלון המצוי האלה הא"י ואורן ירושליים מובר ולא הצלחנו למצוא עצי אלון תולע בנוסף לאלה הידועים מתוך הכפר עין-רפה עצמו ( אחד ראינו על אם הדרך והוא נמצא עתה בשיא פריחה והוצאת עלווה).

הצלחנו לעשבב כמה מינים נדירים ביותר :

ולריינית דוקרנית – צמח חד-שנתי נדיר ביותר, האופייני לחורש לח הררי אשר נמצא עד כה רק בגליל-העליון, בהרי-ירושלים ובחרמון. לפרי שלוש שיניים, אשר שתיים מהן קטנות והשלישית גדולה ומאונקלת. המין נמצא לפנים גם ביער אום-צפא בשומרון מהרי-יהודה נאספו בעשביה עד כה ייבושים מחמישה מקומות – הר-הרצל, צור-בחר, גיא בן-הינום ודיר א-שיח, כולם לפני שנות השבעים ורק נתון אחד של מרכז רותם מ- מעין-ג'ומיל, 1988. האוכלוסיה שמצאנו, בת 100 פרטים לערך גדלה במפנה צפוני לח על קרקע טרה-רוסה סלעית בחורש פתוח בשולי חלקה מעובדת.

נורית קטנה – מין חד-שנתי בעל עלים שעירים החולקים מעט ועוקצי פירות תפוחים. גדל בחורש לח בגליל ובכרמל ונדיר ביותר בשומרון ויהודה. ראינו אותו בשולי מעיין עין-לימון ובחורש לח מופרע ליד המכוניות.

נורית הזיזים – פגשנו ליד מעיין עין-לימון. קרוב מאוד לנורית המלל (אשר שלטה בעמק באדמה עמוקה חרושה) אך העלים שלו דמויי-לב ושיני הפרודות ארוכים ומאונקלים. הוא מאפיין שולי מעיינות קטנים בהרים וגדל גם בעין יעל אשר בנחל רפאים.

ברוניקה פרסית – מין חד-שנתי של ברוניקה בעל פרחים כחולים "גדולים" (7-8 מ"מ קוטר) ועלים דומים מאוד לב. לבנה ; גדל במקומות מופרעים ושולי גינות בהרים ונמצא עד כה בארץ רק בהר-גילה בחרמון בראש פינה ובטבריה. מעניין שגם צמח זה בנוסף לנורית הזיזים גדל באוכלוסיה גדולה בעין-יעל אשר בנחל רפאים בגינות ירק מושקות.

עוד מינים מענינים ונדירים אשר פגשנו : כרוויה נאה (במפנה הצפוני) נץ-חלב מפושק ( באדמת סחף הררית), חלבלוב מרושת, חלבלוב מקרין (מיני חלבלוב חד-שנתיים של חורש פתוח) ניסנית כינורית, חבלבל עדין וארבע-כנפות אדומות.

הר-הטייסים

זוהי תחנה ידועה בהרי-ירושלים עשירה בסחלבים אך לצערנו ממש באמצע ה"שמורה" מתבצעות עבודות עפר, נפרצים שבילים מוזרים ונשתלים צמחי תרבות זרים ??!!... הזוהי שמורת טבע ? השנה אין זו שנת סחלבים טובה והצלחנו למצוא רק 8 מינים : סחלב פרפרני, ס.אנטולי, ס.הגליל, ס. שלוש-שיניים, דבורנית דינסמור, ד.צהובה, סחלבן החורש ושנק החורש. הסחלבן היה בתחילת פריחה עם עמוד תפרחת קטנטן ופרחי השנק עדיין טרם נפתחו.

מציאת התחנה היה דווקא צמח נחבא לכלים אשר הביא לנו שיר ורד – כריך נמוך. בבתה ליד מגדל התצפית מצא שיר עוד בשנת 1997 מין נדיר ביותר של כריך הידוע בארץ רק מהרי-ירושלים ונמצא לפנים רק במוצא ובמבשרת ולכן זהו האתר השלישי בישראל !!! זהו מין רב-שנתי בעל עלים פחוסים ורעופים האופייני לבתה שטופת שמש ולא לבית-גידול לח. גובה תפרחתו 15-20 ס"מ והוא בעל שבולית נקבית תחתונה המופרדת מהשיבוליות הזכריות הגדלות מראש הגבעול. מספר הפרחים בשיבולית הנקבית הוא רק 1-5 ואנו ספרנו 1-3 פירות (מכונה שקיק בגומאיים) בכל שיבולית. נדגיש כי זהו המין השלישי בארץ של כריך הגדל מחוץ לבית-גדול לח בחורש או בתה קירטונית (נוסף לכריך החורש וכריך אפרפר) וקל מאוד להבדילו בסימן של השיבולית הנקבית דלת הפרחים.

עין כרם

בתחנה זו פילסנו לנו דרך מהמעיין של הכפר בערוץ עלום שם היורד בין הכנסיה הרוסית למנזר האחיות ציון. בתחילה חצינו חורש סבוך במפנה צפוני וטרסות עשירות רקבובית וחומר אורגני. בבית-גידול זה בלטו שני צמחים ממשפחת הסוככיים בעלי תפרחות לבנות והמתנשאים לגובה רב – סייגית מבריקה הגדלה בצל עצים ולה פרי מוארך ומבריק. השני הוא רוש עקוד, סוככי ענק עלים ונוף בעל ריח מבאיש בעליו. הרוש מפורסם בכך שבזרעיו הרעילו את הפילוסוף היווני סוקרטס. הסייגית הייתה בשיא פריחה והרוש רק בניצניו. למדנו כי שניהם מייצגים קבוצה אקולוגית חשובה של צמחים שולטים הבולטים בנוף ולכן בהתאם מכילים באבריהם "בית חרושת" של חומרים כימיים , אשר האדם למד להפיק מהם רעלים ובעיקר תבלינים וחומרי מרפא.

לאחר חציית הערוץ טפסנו על מדרון דרומי תלול ושם למדנו להכיר צמחים ים-תיכוניים יובשניים רבים וגם צמחים נדירים האופייניים לחגורת הספר ממזרח ירושלים והחוצים את הרכס מערבה לתוך האזור הים-תיכוני וגדלים בנישות יובשניות – קדד מצליב , קיקסיה מצרית, מרווה ריחנית ושרדיניה מוצנית . כמו כן מצאנו שני מינים האופייניים לשדרת ההר של הרי יהודה ושומרון ונדירים בשאר אזורי הארץ – חסרף מזרחי ופילגון ארץ-ישראלי. נציין כי צמחים רבים מקבוצה זו, שהם בעלי זיקה אירנו-טורנית להרים גבוהים, היו שכיחים לפנים ממש בתוך העיר ירושלים אך הוכחדו כמעט כליל בעקבות הפיתוח המואץ. אלה הם: מרווה ארץ-ישראלית, מרוות החפים, קדד קוצני, קערורית שיחנית, עריוני קצר ומרווה רחבת-גביע. המצב הבטחוני לא אפשר לנו לערוך ביקור במזרח העיר לנסות למצוא צמחים מעניינים אלה.

לראש הדף

סיכום השתלמות במישור החוף הדרומי - 14 בפברואר, 2002

בקרנו בסך-הכל בשלוש תחנות – רוחמה, (לרשימת המינים). שמורת ניר-עם חנון (לרשימת המינים). ושמורת כרמיה (לרשימת המינים) אשר בנגב המערבי. זכינו לראות את תחילת הפריחה האביבית והדגשנו את יתרון הגיאופיטים בפריחה החורפית. בשלושת האתרים ניתן לחלק את הצמחיה לשלוש קבוצות – צמחים ים-תיכוניים, צמחי מדבר וצמחי חגורת הספר (אשר לרובם זיקה ערבתית+אירנו-טורנית מובהקת). בתחנות של ניר-עם וכרמיה הדגשנו במקום קבוצת הספר את הקבוצה של הצמחייה הייחודית של מישור-החוף. נחזור על כמה דוגמאות אופייניות מכל קבוצה :

צמחים מהקבוצה הים-תיכונית המגיעים בשלושת התחנות הללו לגבול תפוצתם הדרומי :

לוטם שעיר ולוטם מרווני	· בן-חצב יקינטוני
חלבלוב צר-עלים	· אירוס א"י
שומרר בואסיה	· דבורנית נאה ("טיפוס רוחמה")
סחלב השקיק (גם במכתש בארי)	קורנית מקורקפת
דבורנית דינסמור (גם במכתש בארי)

צמחים מהקבוצה המדברית המגיעים בשלושת התחנות הללו לגבול תפוצתם הצפוני (בערך):

· גבסנית ערבית

· פיגמית מגובששת

· נץ-חלב דק-עלים

נדגיש כי כל המינים המדבריים שפגשנו ממשיכים בתפוצתם צפונה אל תוך האזור הים-תיכוני לרוב בבתי-גידול יובשניים (חול, קירטון או מפנים דרומיים), לדוגמא – רותם המדבר, מתנן שעיר ושמשון סגלגל. גם הגבסנית הערבית מגיעה בתפוצתה עד הרכס מצפון לצרעה. בין צמחי החולות המדבריים (=סהרו ערביים) האופייניים הגדלים באזור ועולים צפונה ראינו חורשף צהוב, עירית צרת עלים, דנתוניית החולות, מחטנית משובלת, חומעה מגוידת, מלענן מנוצה ולענה חד-זרעית. דנתוניית החולות נמצאה השבוע גם בשמורת האירוסים בנתניה. כל מי שיש בזכרונו נקודות יותר צפוניות של הצמחים הנ"ל – אנא, שלח אלינו תצפיות רותם...

צמחים מקבוצת הספר:

· שום מזרחי

· בקיה מדורבנת

· חוחן אלכסנדרוני

צמחים מקבוצת צמחיית מישור החוף :

· חומעת ראש-הסוס

· תורמוס ארץ-ישראלי

· תלתן דו-גוני

· חבלבל החוף

· אלקנת הצבעים

· שום תל-אביב

· מרסיה יפהפיה

· דרדר הקורים

זוגות של מינים ויקאריים – מימין מצוין מין המוצא המשוער ומשמאל המין האנדמי/ סוב-אנדמי למישור החוף:

חבלבל צמיר	חבלבל החוף
מרסיה ננסית	מרסיה יפהפיה
חומעה מגוידת	חומעה עטויה (מאשדוד צפונה)
קיפודן בלאנש	קיפודן פלישתי
פשתנית ססגונית	פשתנית יפו

כתרגיל ברישום מגוון מינים ספרנו בחולות כרמיה את מספר המינים בריבועים של מטר רבוע ובריבועים של 10 X 10 מטרים. בריבועי הדגימה של מטר רבוע נספרו בממוצע 9.8 מינים, ובריבועים הגדולים נספרו בממוצע 19.5 מינים. תוצאות אלו ממחישות את העליה האסימפטוטית במספר המינים עם הגדלת שטח הדגימה, כאשר השיא של מספר מינים ליחידת שטח הוא כ- 120 באזור הים תיכוני.

לסכום רצוננו לתקן מספר טעויות של שמות צמחים אשר "פלטנו" במשך ההשתלמות :

1) צפורנית מקופחת זן גדול-כותרת – בתחנת רוחמה ליד חרבת ג'ממה פרחה צפורנית עם אונות כותרת ורודות שדמו לצ. מגוונת אך צלעות הגביע היו בולטות וההלקט "שמן". זוהי הצורה בעלת הכותרת של צפורנית מקופחת, מין נפוץ בכל האזור הים תיכוני ובד"כ מופיע ללא כותרת, כלומר מבשיל זרעים בהאבקה עצמית. על פי המגדיר זהו טקסון נדיר ביותר המופיע בספר יהודה וראוי לעקוב אחרי תפוצתו וקשריו עם הזן האופייני (היא צ.מקופחת חסרת כותרת).

2) חומעת ראש –הסוס – ברוחמה מין זה פרח ועשה פרי ולכן לא היה קשה להגדירו. אך בשמורת כרמיה הופיע מין זה בשלב של צמחיה לפני פריחה ו"המדריך" בלבל בינו לבין חומעה עטויה אשר פרחה ועשתה פרי במקום. ובכן, לחומעת ראש-הסוס עלים תמימים לעומת החומעה המגוידת לה עלים מאונים.

גזרנית החוף – עלי הבסיס שהריחו בריח גזר מצוין היו כנראה של המין-גזר החוף ולא של הגזרנית. שניהם הם מינים חד-שנתיים

3) האופייניים לחולות מישור החוף ונשמח אם תגלו לנו איך מבדילים ביניהם לפני פריחה ופרי.

4) תלתן דו-גוני – בשמורת ניר-עם התחיל לפרוח מין של תלתן חד-שנתי בעל קרקפת פרחים לבנה. ארבעה מיני תלתן חד-שנתיים ייחודיים למישור–החוף. תלתן א"י הוא הנפוץ ביניהם, מין בעל שעירות רבה בכל חלקיו. תלתן דגול ותלתן פלישתי שייכים לקבוצת תלתן אלמוות בו הכותרת נשארת לאחר הפריחה. לתלתן פלישתי וגם לתלתן דו-גוני יש תפרחת דו-צבעונית לבנה/ורודה אך לראשון עלעלים צרים ומוארכים. המין שראינו היה תלתן דו-גוני בתחילת פריחה ולכן רק הפרחים הלבנים התחתונים פרחו.

5) בקיה מדורבנת – פגשנו בה ברוחמה וגם בשמורת ניר-עם אלא ש"המדריך" התבלבל בהסבר הסימנים המבדילים אותה מבקיה מצויה : למין זה עוקץ פרח ברור וגביע שעיר לעומת הבקיה המצויה לה פרח יושב וגביע חלק. הבקיה המדורבנת היא מין ערבתי השכיח בנגב הצפוני ובספר.

6) דבורנית נאה?! – אין ספק כי הדבורנית "דמוית נאה" שראינו היא טקסון מיוחד: אין זו סתם דבורנית דינסמור שכן השפית רחבה מאד בקצה ואינה מחולקת לשלוש אונות, אך מאידך, זמן הפריחה המוקדם וקמירות השפית מקשרת אותה לדבורנית דינסמור. אנא שלחו את התמונות שצילמתם אל אמוץ דפני ובהשתלמות הבאה נדווח לכם מפיו.

רשימת צמחים – רוחמה (רשמה דבורה'לה)

איסטיס מצוי	חורשף צהוב	לשון-פר מגובבת	עשנן קטן
אירוס א"י	חורשף קטן-קרקפות	לשון-פר מצרית	פרע מסולסל
אליסון מצוי	חלבלוב מצוי	לשון-פר סמורה	פשתנית זעירה
אלמוות הכסף	חלבלוב משונשן	מוצית קוצנית	פשתנית מלבינה
אמיך קוצני	חלבלוב פעוט	מחטנית משובלת	צבורת ההרים
אספסת החוף	חלבלוב צר-עלים	מלוח קפח	צבעוני ההרים
אספסת מצויה	חצב גלוני	מצלתיים מצויים	צחנן מבאיש
אספסת קטועה	חצב מצוי	מקור-חסידה חלמיתי	צללית כלאיים
ארכובית שבטבטית	חרחבינה מכחילה	מקור-חסידה מצוי	צמר מפוצל
אשל הפרקים	חרצית עטורה	מקור-חסידה תמים	צמרנית הסלעים
בוצין מפורץ	טופח נאה	מרגנית השדה	צפורנית מגוונת
בקיה מדורבנת	טוריים מצויים	מרווה מצויה	צפורנית מקופחת
בקיה צרפתית	טרשנית שרועה	מרווה מצרית	קדד בירותי
בת-חול א"י	ילקוט הרועים	מרור עדין	קדד גדול-פרי
געדה מצויה	כדן קטן-פרחים	מרסיה יפהפיה	קדד מצליב
גרניון עגול	כוכבית מצויה	מתנן שעיר	קורטם דק
גרניון רך	כיליינית מצויה	נוניאה כרסנית	קורנית מקורקפת
דבורנית דינסמור	כלך מצוי	נוניאה קהה	קחוון א"י
דבורנית נאה	כלנית מצויה	נוצנית כדורית	קיצנית צפופת-עלים
דבקה משולשת	כפיות שעירות	נורית אסיה	קפודן מצוי
דודא רפואי	כרבולת מצויה	נזמית לופתת	קרצף מבורך
דורבנית סגולה	כרוב החוף	ניסנית דו-קרנית	רכפה מזרחית
דרדר הקורים	כריך הערבות	נץ-חלב דק-עלים	שבולת שועל ערבתית
דרכמונית מצרית	כתמה עבת-שרשים	סביון אביבי	שבולת-שועל מתפרקת
דרכנית שעירה	כתרון עקרבי	סחלב השקיק	שבר לבן
ויתניה משכרת	לוטוס מצוי	סיסנית הבולבוסין	שברק משובל
זהבית דמשקאית	לוטמית דביקה	סיסנית הגינות	שום מזרחי
זהבית השלוחות	לוענית מצויה	סירה קוצנית	שומר פשוט
זמזומית סגולה	לופית מצויה	סרפד צורב	שופרית כרתית
זקנן שעיר	לחך בלוטי	עוקץ-עקרב עגול-עלים	שיזף מצוי
חד-שפה מצוי	לחך כרתי	עירית גדולה	שמשון השלחופיות
חד-שפה תמים	לחך מלבין	עכובית הגלגל	שמשון מצוי
חוח עקוד	לחך פעוט	עכנאי שרוע	שמשון סגלגל
חוטמית עין הפרה	לכיד הנחלים	ערטנית השדות	שעורה מכחילה
חומעת ראש הסוס	לענה חד-זרעית	עשנן מטפס	שרביטן מצוי
חורשף השבכה	לשון-פר איטלקית	עשנן צפוף

רשימת צמחים – שמורת נירעם (רשם אסף זילברטל)

אזנב מצוי	חבלבל החוף	לשון-פר מגובבת	פרסת-סוס רבת-תרמילים
אלמוות הכסף	חומעת ראש-הסוס	לשון-פר מצרית	פשתנית אשקלון
אלקנת הצבעים	חורשף קטן-קרקפות	מצילתיים מצויים	פשתנית זעירה
אספרג ארוך-עלים	חלוקה ננסית	מקור-חסידה מפוצל	פשתנית יפו
ארנריה מצויה	חצב גלוני	מרגנית השדה	צהרון מצוי
בקיה מצויה	טופח ירושלים	מרסיה יפהפיה	צפורנית מגוונת
גיבסנית ערבית	טופח נאה	מתנן שעיר	קדד בירותי
געדה מצויה	כפיות שעירות	ניסנית דו-קרנית	קורנית מקורקפת
גרגרנית גלילית	כרוב החוף	סביון אביבי	קזוח עקום
דוחן אשון	כרוב החוף	סירה קוצנית	קחוון החוף
דרדית מצויה	לוטוס מצוי	עירית גדולה	קידה שעירה
דרדר הקורים	לוטם מרווני	עירית גדולה	רב-פרי בשרני
זהבית אשונה	לוטמית ערבית	עירית צרת-עלים	רותם המדבר
זהבית השלוחות	לוע-הארי הקטן	עכנאי שרוע	שום-תל-אביב
זיפנוצה מחוספסת	לופית מצויה	פיגמית מגובששת	שמשון סגלגל
זקנן שעיר	לחך מלבין	פרסת-סוס דלת-תרמילים	תלת-מלען מצוי

רשימת צמחים – חולות כרמיה (רשם יובל)

אספרג ארוך-עלים	חומעת ראש-הסוס	מצילתיים מצויים	פשתנית אשקלון
בלוטה פלישתית	חורשף צהוב	מרסיה יפהפיה	צלבית עשבונית
ברוניקה לבנה	חלבלוב החוף	מרקולית מצויה	צפורנית החולות
גומא הקרקפת	חלבלוב פעוט	נזמית לופתת	קחוון החוף
גומא מגובב	טופח נאה	ניסנית שיכנית	קפודן פלישתי
גזרנית החוף	כוכבית מצויה	סביון יפו	רב-פרי בשרני
דבקה זיפנית	כפתור החולות	סרפד צורב	רותם המדבר
דוחן אשון	כרוב החוף	עירית צרת-עלים	שבולת-שועל נפוצה
דנתוניית החולות	לוענית החולות	עלקת מצרית	שום תל-אביב
דרדר הקורים	לענה חד-זרעית	עשנן יהודה	שומרר בואסייה
חבלבל החוף	לשון-פר מגובבת	עשנן מטפס	שטה מלבינה
חבצלת החוף	מחטנית משובלת	פיקוס השקמה	שרביטן מצוי
חומעה מגוידת	מלענן מנוצה	פרסיון גדול	תורמוס א"י

לראש הדף

לעמוד השער