סכום השתלמות רתם בגליל-העליון

10-4-2008

 

תחנות ההשתלמות:

 מלחת עכו – מצפון לנעמן, רום 2 מטר.

חרוב גילון – ממערב לכרמיאל, רום 250 מטר.

צומת בית-ג'ן – ארוחת צהרים וצמחים.

מבית-גן לפקיעין בנחל אל-ג'מל – רום 1046 ועד 720 מטר.

ספר הר-כנען = שמורת טרשי צפת – 770 מטר.

 

1)     תחנת מלחת עכו :
זוהי המלחה היחידה והגדולה ששרדה לחופי הים התיכון שלנו. במקום היו תמרים רבים שלא ברור אם הם נטועים או שתולים. חרשנו את הסבחה ששלטו בה בכיסוי צומח 100% : מלוח רגלני, אשל מרובע, בן-מלח מכחיל ובן-מלח שיחני. סבחה צפופה כזו חסרה כמעט בחלק הדרומי של השמורה שם שולט יותר עמדים של סמר חד אולי בגלל לחץ הרעיה.
רון פרומקין ספר לנו על תזכיר השפעת הסביבה  שעשה במקום ובו מצא מינים נדירים וחשובים (ממש היכן שהתחלנו ללכת!) : צלע-שור דקיקה,אגרופירון מאורך ואסתר הביצות(מין אדום נדיר ביותר של מקווי מים , ידוע בארץ רק מעמק עכו). על פי רון יש חלקים באזור מוכרזים כשמורה אך על פי הספר האדום ורשות הטבע זוהי שמורה לא מוכרזת עדיין (כמו רבות מהשמורות המסומנות במפות סיומן שביליםים!).

2)     תחנת חרוב גילון
בתחנה זו שוחחנו על נושא העצים הקדושים והקשישים בישראל. אבי הדגיש שלא ידוע מדעית על עץ הזקן מ-586 שנה בארצנו. לעצים ממוצא טרופי אין טבעות שנתיות ויש להשתמש בשיטת פחמן 14 , דבר שעדיין לא נעשה. (יגאל סלע צלצל ומסר בשיחה לא פורמלית כי מדד בשיטה זו את הזית של כאוכב וגילו 700 שנה ויש לו עוד עץ באזור בן 1200!, נשמח ל"התפתחויות").
מתחת לחרוב שלט סרפד הכדורים ובתוכו התחבאה נזמית לבנה לה עלים הדומים מאוד לעלי הסרפד (יתכן ובשלב צעיר תופסת הנזמית טרמפ על הגנת הסרפד..). בשטח הפתוח שלטו צמחים אנטי פסטורליים וביניהם, פשתה שעירה, חרצית עטורה ו"קחוון גילון"(ראה להלן).

3)     תחנת בית-ג'ן:
זוהי הייתה תחנתנו המרכזית. נהננו משפע הסחלבים בבתות שטופות השמש, ורשמנו את הצמחים האופייניים לשולי החורש. הדגשנו וספרנו את רשימת המינים הגדלים רק בצפון הארץ ואשר הגליל העליון מהווה להם "לוקוס טרמינוס" כלומר אלה הם מינים פריפרליים דרומיים בהתייחס לאריאל תפוצתם העולמי. מתוך כ-36 הידועים בגוש הר-מירון הצלחנו לראות 12(המדריך שכח 3,אנא השלימו):
שזיף הדוב
ערער אדום
קיסוס החורש (שומרון)
ברוניקה קרחת (כמון)
נץ-חלב שעיר (הר-הנגב)
צפורנית איטלקית (טרם פרחה)
חספסנית הלבנון
סחלב איטלקי (גם ג"ת)
גרניון הלבנון
יפה היה לראות את האלונים המצויים בשיא הפריחה כאשר לכל פרט אישיות שונה והוא מתחיל לפרוח במועד המיוחד לו; אך מי שהתחיל כל העץ פורח בבת אחת כאשר פריחה העגילים מקדימה אך המעט את הפריחה הנקבית באותו העץ. באלה הארץ-ישראלית פגשנו את כל העצים הזכרים שהם גמרו לפרוח ואת העצים הנקביים בשיא הפריחה (כך גם באלת הבוטנה, בתמרים ובער אציל.). ידוע כי בעצים דו-ביתיים הזכרים מקדימים את הנקבות אך יש חפיפה כוללת בין הזוויגים המוטה בזמן לזכרים.
בתחנה זו היה בולט לראות את פאזת הפריחה השונה ברום 1000 מטר לעומת תחנת גילון ברום 250 מטר בה בקרנו רק לפני שעה קלה: בעוד בגילון שיא האביב וכבר פורחים הקחוונים, ניסנית זיפנית ופרגים הרי בבית-גן עתה רק "פברואר בפריחה" – פורחים ניסנית דו-קרנית, נורית אסיה, צפורנית מצרית, כרמלית נאה ואפילו מצאנו פרח אחרון של כלנית מצויה אדומה.

4)     תחנת ספר הר-כנען
בתחנה זו דנו בהגדרה ותאור חגורת הספר בישראל בכלל וספר הגליל המזרחי בפרט. בעוד המדריך הדגיש את חוסר הצומח העצי והיות החגורה ערבוב של צמחים י"ת וצמחים ערבתיים , עמדה ליאורה על כך כי ההגדרה איננה קונסיסטנטית ומתאימה כיון שהצומח שחרשנו בירידה כולל בעיקר צמחי י"ת , מעט צמחים ערבתיים ואפס צמחים מדבריים. ואכן ביקורתה של ליאורה התממשה בחתך הצומח המקסים: פגשנו בעיקר צמחים י"ת אוהבי שמש ומותאמים ליובש ומנינו על שתי ידיים את הצמחים הערבתיים שתפוצתם באזור האירנו-טורני של המזה"ת ובשום אופן לא במדבר הסהרו-ערבי, לדוגמא: בולבוסן א"י, אגורה מדברית, חרחבינה מגובבת, נשרן שעיר, הרדופנין סורי, צמר מפוצל, חיטת הבר, אריסימון תמים, חוטמית הגליל, פעמונית כוכבנית.

5)     "מציאות ההשתלמות":

a.       במלחת עכו רון פרומקין הכיר לנו את עוקץ העקרב הבשרני, מין אמריקאי פולש לים התיכון ולמפרץ הכספי לרוב בשולי חוף-ים ומלחות. בארץ התגלה לראשונה ע"י סקר רתם בחצרות יסף בשנות השמונים ולאחרמכן בחוף אכזיב ומלחת עכו.

b.      כמו כן הגר לשנר מצאה את הדבשה ההודית הנבדלת מד.חרוצה בכך שלפרי אין עורקים קונצנטריים. זהו מין נדיר ים-תיכוני,לא "אדום" והמדריך מתנצל על שהתעקש לכנותו ד.חרוצה.

c.       "אספרגולרית מלחת-עכו" – מין ח"ש זקוף בעל פרי גדול וזרעים דו-צורתיים בעלי וחסרי קרום. המדריך אינו יודע להגדיר מין זה השכיח מאוד באתר! (זהו מין שונה בפרוש מאספרגולריה מלוחה השולטת בסדקי מדרכות וחוף סלעי בעכו וגם גדלה במלחת עכו; לא.השדה פרח ורוד והיא צמח ב"ש שרוע). נמתין בסבלנות עד שיאירו שכלנו בשם המין.

d.      "קחוון חרוב-גילון" – בעליה לחרוב מהאוטובוס שלט קחוון אשר המדריך קרא לו ק.הגליל. בבדיקה מדוקדקת התברר כי זהו מין  לא ידוע על פי הפלורה והדוקטורט המפורט של זיוה ייבין שנעשה על הסוג קחוון בלבנט!!. הקחוון גילון הפרחים הלשוניים מחוברים בחוזקה לזרעים ואינם ניתקים מהם בפריה!!! בלבנט ישנו רק מין אחד בעל זרעון שעיר עם חריצי אורך ופרח לשוני לא ניתק – זהו קחוון גולני שתפוצתו רק בגולן ובסיס החרמון. כדי שלא תטעו בין ק.גילון לק.מצוי נדגיש כי בטקסון החדש המוצים אזמלניים ומתפרקים מיד עם ההבשלה וכן עוקץ הפרי אינו מתעבה (אם כי איננו מאורך ודקיק כמו בקחוון הגליל). נמתין בסבלנות עד שיאירו שכלנו בשם המין.

e.       קיסוס החורש תושב ומטייל בשביל אל-גמל מכיר ויודע על שכיחותו הרבה של הקיסוס בשולי החורש המוצלים אך לנו הייתה זו הפתעה חשובה. הקיסוס שכיח בגינות אך כצמח בר נדיר ביותר בישראל. על פי הפלורה הוא נתון גם מהגליל-התחתון (מהיכן) ובשנות השבעים נאסף פעם אחת במצוק ליד כפר מלך בשומרון. פרט לכך ידוע בגוש הר-מירון רק בנחל מורן ובנ.למון, אך אולי איננו שמים לב אליו! ככל הנראה יכנס לכרך ב של הספר האדום מפאת נדירותו והיותו בקצה תפוצה דרומי.

f.       גרניון הלבנון – מין גרניון נדיר ביותר בארץ, המאפיין את תת-יער הארזים בלבנון. בעל קנה שורש מעובה ופרח תכול מרשים. ידוע עד כה מלא פחות מ27 אתרים בסביבות גוש הר מירון וכיוון שאין אלה מאוימים לא זכה להיכלל ברשימת הצמחים האדומים.

g.      נץ-חלב שעיר – מצאנו פרטים רבים בתחילת התחנה בבתה מורעת פתוחה עם הרבה סחלבים. במין זה כל שטח העלה שעיר לעומת נץ-חלב אייג בו השעירות העלה רק בשוליים (בפלורה פינברון אחדה את שני המינים אך המדריך אינו בדעה זו). שמנו לב כי לפרטים רבים אין עלים או הם התייבשו עוד לפני שיא הפריחה; כמו כן תמיד העלים של מין זה קטנים מאוד וקצרים בהשוואה לתפרחת. אוכלוסיה מבודדת של נץ-חלב שעיר גדלה בהר הנגב; אפשר לראות בה אוכלוסיה רליקטית ים-תיכונית או מין שהתמיין מנ.ח. אייג.

h.      עשנן חשוף – זוהי ללא ספק מציאת ההשתלמות [המוגדרת]; מצאנו מין זה בתחילת התחנה בבית-ג'ן בבתה בשולי הבתים. זהו מין בעל פרחים זעירים(4 מ"מ), גוון מכחיל לעלים, כתם כהה בפרח בעלי הכותרת הפנימיים והעיקר – הגביע הקרומי חסר לגמרי או זעיר ביותר. זהו מין של הרים גבוהים השכיח בחרמון, נאסף לפני מאתיים שנה פעם אחת בירושלים ונמצא ברכס מעון ע"י עוז גולן.

i.        דבקת הר-כנען – תוך כדי הליכה המדריך זרק כמה הגדרות (דבקה סורית, ד.דקיקה..) אך בהגדרה מדוקדקת בבית, התברר כי טקסון זה נכלל בפרוש בקומפלקס דבקת יהודה: שכן התפרחת מזגזגת,כל הצמח שעיר (זיפני במיקרו),בכל דור 4-5 עלים, עוקצי הפירות והפרחים ארוכים מאוד והפרי בעל שערות סמורות ארוכות היוצרות גלגל כדורי. לדבקת יהודה יש 4-5 עלים בדור אך אלה תמיד רחבים אליפסיים בעלי חוד בקציהם ואלו בדבקה שמצאנו העלים סרגליים בפרוש וקצה העלה קהה; כמו כן צבע הכותרת בד.יהודה תמיד קרם-צהוב ואילו במין שלנו הצבע  משתנה מקרם ועד חמרא-אדמדם. הפרי הנוטה מטה מתאים גם לד.יהודה וגם לד.זיפנית.

j.        צפורנית עבת-עוקץ – מצאנו צפורנית בעלת אונות כותרת קצרות ולא מפורצות, תכונה נדירה בסוג צפורנית. ביחד עם עוקץ הפרח/פרי הקצר מאוד קל לשייכה ל"קבוצת צ. אדמומית": בקבוצה זו שלושה מינים שקל להבדיל ביניהם. לצ.שחומה גביע בעל שערות בלוטיות לעומת שתי האחרות בעלות שערות פשוטות על הגביע. קשה יותר לנו להבדיל בין צ.אדמומית וצ. עבת-עוקץ כאשר כל הסימנים הדיאגנוסטיים "לא עובדים" כלומר מפוזרים באותה אוכלוסיה!?. לכן נקבע לפי שעה כי צפורנית אדמומית זהו מין של חורש בהר הגבוה של הגליל, הגולן והחרמון בעוד צ.עבת-עוקץ גדלה יותר בכתמי טרה-רוסה או שולי שדות בחגורת הספר על פי הפלורה לצ.אדמומית אונת הכותרת לא מפורצת בכלל בראשה (תכונה משתנה באותה מידה גם בצ.עבת-עוקת אשר בטעות הוכנסה במגדיר לקבוצת הצפורניות בעלות אונת מפורצת). כמו כן לפי הפלורה לצ.אדמומית גוון קרומי בין עורקי הגביע.
מעניין כי צ.עבת-עוקץ קרובה לצ.שרונית שהיא מין אדום של חמרה במישור החוף – לשתיהן שיכים זעירים מופנים מעלה על עורקי הגביע(ציור טוב בפלורה).

 

6)     טעויות המדריך בהגדרה תוך כדי ההשתלמות:
     שרשר רב-שנתי >> שרשר  שיחני

          דבשה חרוצה במלחת-עכו  >> ד.הודית

7)   הסחלבים – אין ספק שהשתלמות זאת הייתה שעתם היפה של הסחלבים, זכינו להכיר לא פחות מ-11 מינים מסחלב אנטולי הנפוץ ועד שנק החורש הספרופיטי, שרק התחיל לפרוח.  מבין הסוג סחלב ראינו את ס. אטלקי,ס.שלוש-שיניים, ס.פרפרני (גמר לפרוח), ס.הגליל. מבין הדבורניות ראינו את ד.דינסמור, ד.צהובה וד.נאה. כמו כן ראינו את סחלבן החורש בשיא פריחה (השנה חלש חלש). היחידי שעדיין לא פרח היה הבן-חורש רחב-עלים שהיה שכיח בשולי השביל המוצל.

להתראות בהשתלמות חרמון
אבי שמידע