נקודות מסיורי חרמון 2007

23-6-2007

סיורים ב- 24.5.07,  11.6.07,  22.6.07

 

 

1.      חרחבינה – החלפה בין ח.חרמונית וח. מגובבת ברכס ערער היא כמו בספר: במפנה הצפוני התלול שכיחה רק ח. חרמונית (שתיהן בניצני פריחה ) ובמפנה הדרומי בגלישה לשביל היער , שולטת וקועצת   חרחבינה מגובבת.

2.      גפוף החרמון – שני בני שיח מלאי פרי עם כנפיים לבנות (מעט ורדרד) בולט למרחקים, אף פעם לא ראיתי דבר דומה במשך 30 שנה. שניהם בבית גידול מופרע, אחד ממש בשולי צריף ברכבל עליון והשני בירידה לדולינת הכריך, הזיזו סלעים.

3.      קדד השרף – שולט ללא מיצרים באפיק שביל היער בנחל ערער עליון- כתוצאה מרעית יתר פרות, בשיא פריחה , אטרקטיבי מאוד לדבורי דבש.

4.      היער ההררי – ארץ הקוצים :חרחבינה, קיפודן , קוסיניה, קוצן לכידי, חוחן צמיר , דרדר מצוי. הקוצים הרבה פחות "נוכחים" בחגורה הטרגקנטית, פרט לסוג קוסיניה (196 מינים בהרי המזה"ת אך רק מין אחד הגיע עד החרמון באדום שני מינים!)

5.      קיפודן – אני קורא לו קיפודן מצוי אך הוא ערוב מבחינת הסימנים הסיסטמטיים של ק.מצוי, ק.בלאנש וק.גייארדו:

·        יש לרוב קרניים רבות

·        יש בלוטות סגולות בחלק העליון של הגבעול

·        שיפרח צבע הפרח כחול

6.      כלך דו-דורי – יש המון שושנות באזור הר-לבנה ועד סיבוב הטנק (בגבעות הקרב 1-2) ואף אחד לא פרח השנה !!. זאת לעומת שנת 2005 (שנת דיגום סלעית) כל החרמון פרח מכלך דו-דורי : פעם ראשונה שראיתיו פורח  מאז 1972 -1976 ,אזי שהיתי בחרמון תקופות ארוכות ולא זכיתי לראותו פורח.!!

7.      פרגה קרחת – הרבה מאביקים באים. 11:00 ראיתי ברכבל עליון דבורים קטנות אוכלות אבקה. יתכן והגדולות באו בבוקר ?  לפרח ממש שלושה צבעים: טבעת חיצונית רחבה צהובה, טבעת שניה אדמדמה וארבעה כתמים שחורים אליפסיים בקוטר 0.7-1 ס"מ ואורך ~ 12 מ"מ. האבקה גוש צהוב בולט מאוד על רקע הכתמים השחורים.

8.      חוטמית קרחת ת.מ. חרמוני – דוגמת אוכלוסיית רכבל תחתון, בין טרשי הדולומיט הסוכרי:

9.      ורד דביק – לשיחים הגדולים פרחים ענקיים (קוטר 5 ס"מ ואילו לשיחים הקטנים גם עלים קטנים וגם פרחים קטנים בקוטר 2.8 ס"מ. ממש הבדל של כמעט פי שניים !!!)

10.  שום פיינברג – הבצלצולים עולים לאורך הגבעול ף, הם שחורים בתוך קרומים שקופים ושמפרקים מתפזרים בזריזות. כלומר הבצלצול לא קשור בכלל לצמח האם .

11.  ניסנית מכונפת -  זהו המין הדביק השכיח למדי בצפון הגולן וגם שכיח מאוד בשובק באדום, בשולי הכפר וגם נמצא בהר הנגב. בהשתלמות צ.גולן 4.5.07 שכיח אחד אחד, בצומת אודם ובהר חרמונית.אומנם הוא לפני פריחה אך מזוהה על פי אונות העלה האופייניות ובעיקר על פי דביקות של כל הצמח. רק פרט אחד פורח; לזרע אין ניצב אלא זרעון מאורך מתמצר. בחרמון 1950 24.5.07 שכיח מאוד במפנה הדרומי , מדרון מגדל-שמס, כולם 35 ס"מ ומאוד דביק.

12.  קרנונית נפוחה – השנה כל החרמון מלא, גם ברכבל עליון וגם ראיתי במפנה צפוני הר ערער 1700 מטר. בטוח מין שונה מקרנונית מדוקרנת, נשאר בפרי יבש כל הצמח תקוע עם הגביעים הנפוחים וההלקט הבולט 7 מ"מ משונן בקצהו כמו פין בולט.

13.  ארביס אושה – לעומת ארביס אזון: ב-24.5.07 אספתי ברכס גבעות הקרב רק טקסון אחד של ארביס,שקראתי לו - ארביס אושה. הצמחים היו 5-12 ס"מ בפרי סגול קרח אחרי פריחה , כל הגבעולים סגול כהה ושרידי עלים לופתים גם בבסיס. לא מצאתי את הארביס האזון אותו אני מכיר מאדום ומכתרינה וגם מגבעת הקרב מ-1974 ?

14.  דרבונית אביבית – בצד הארביס אושה,  אספנו (היה נדיר מאוד במצב כמעט יבש) וייבשנו טקסון יבש זעיר בעל פרי ישר וזקוף ושמן יחסית לצמח הזעיר (ייבשתי). עוקץ הפרי "מעובה" כלומר כמעט כעובי הפרי עצמו. אורך הפרי 20 מ" רוחבו 1-1.3 מ"מ והוא עומד זקוף במפורש.
בודק בדפדפת ואכן זה דרבונית אביבית. נבדלת מתודרנית (סוג קרוב לה) בעוקץ פרי עבה, ומארביס בכך שכל העלים מרוכזים בבסיס הצמח.

15.  צלע-השור הלבנונית -  במגדיר ישנם שלושה מיני צלע שור חד-שנתיים זקופים, אשר חפיות הסוככונים של תפרחתם קצרות מהפרחים : צלע-שור זקופה, צ.ש. בואסיה וצ.ש.לבנונית (לא נכליל כאן את צ.ש.ערבתית וצ.ש.דקיקה להם גם אותה צורה אך זרעוניהם מגובששים). ההבדל בין שלושת המינים קשה ולפי הספרות ובדיקות בשטח יש מעברים ביניהם; לצ.ש.זקופה יש יותר מחמש קרנות סוכך ועוקצי הסוככונים -20 - 25 מ"מ לרוב. זהו מין נדיר של הגליל-העליון. לעומת זאת צ.ש.בואסיה וצ.ש.לבנונית מספר הסוככונים 1 – 4 ואורך קרנות הסוכך קטן מ-25 מ"מ. אם סופרים ומודדים בשדה מוצאים שבאותה אוכלוסיה ניתן להגדיר שני מינים....באזור רכבל עליון ספרנו 5-7 פרחים בסוככון וכ1-4(6) קרנות סוככון.
ואיך נבדיל בין צ.ש.בואסיה לצ.ש.לבנונית ? גם במגדיר וגם בפלורות ההבדל "זעום" – אם קרנות הסוכך מחוספסות לפנינו צ.ש.בואסיה ואם הן חלקות הרי זו צ.ש.לבנונית. במקרה וקשה להבדיל בין שני המינים עדיף לקרוא לצמח על שם המין שתואר לראשונה ולכן נקרא לצלע-שור מראש החרמון בשם – צלע-שור לבנונית.

16. עלקת – מהר ליבנה

בהר ליבנה מצאנו עלקת הדומה לעלקת כורדית

 

להלן הסימנים של עלקת כורדית:

 

מין של הרים גבוהים של תורקיה ופרס.

שייך לקבוצת העלקות בעלות 3 חפים סביב הגביע.

צבע הכותרת יין/קוניאק.

האבקנים מתאחים כ -3-4 מ"מ מבסיס צינור הכותרת.

צינור הכותרת מתרחב בהדרגה ממקום זה.

השפה העליונה של הכותרת משונצת.

השפה התחתונה של  הכותרת מחולקת ל 3 אונות ברורות.

הצלקת בצבע צהוב (סימן חשוב ביותר).

 

הבדלים בין הטקסון שלנו לעלקת כורדית:

 

בעלקת כורדית זיר האבקן שעיר – בטקסון שלנו הוא קרח לגמרי.

בעלקת כורדית על השפה התחתונה יש גם שערות פשוטות וגם בלוטיות – בטקסון שלנו רק שערות פשוטות.

 

 

17.  תלתן "ברכת-מן"

האוכלוסיה -  עמק מן, 1400, חרמון, 11.6.07. נמצא 10 ימים לאחר ההשלמות.  שולט כדשא בשקע שהיה לח.

בית-גידול–  שלולית עונתית ליד הברכה הגדולה של ברכת מן אשר התייבשה זה מכבר.

                        בית-גידול זה שונה מאוד מבית הגידול בגולן ורמת דלתון- כיסים יובשניים באדמת בזלת הדוקה. אך בעולם גדל בצידי שדות ובגדות נחלים יובשניים {מתאים]

הגדרה –  למעשה לא מגדיר, אבל הסימן של התפרחות היושבות מסגיר את הסקציה. דומה מרחוק לת. קלוסי-לביד אך בודק 5 פעמים והגביעים אינם מתנפחים. זוכר שאספתי אותו במצב נבול אחר פריחה.

תאור  –

·        חד-שנתי, שרוע אך הגבעולים לא מהודקים לקרקע כמו בגולן.

·        כל הצמח קרח , הגבעולים המבשילים מקושתים משהו. הציור בפלורה=מונו דומה מאוד למין שלנו בעלים ובהביט.

·        התפרחות יושבות [יש גם הנישאות על עוקץ 1-2 ס"מ בהבשלה, סותר כל תאור-מונוגרפיה,תורכיה..], מספר פרחיהן רב (>15) והפרחים צפופים.

·        אחרי פריחה, כותרת מעל 1/2 אורך הגביע ולפי הספרות בצבע ורוד-ארגמן.

·        הגביע 3-4 מ"מ לפי זהרי בעל שלושה עורקים אנסטומוסינג [?] המתקשים בבסיס. כולם מדגישים זאת ולא את שיני הגביע אשר בפריה אורכן כאורך הגביע והן מאונקלות ממש לאחור ובולטות מאוד במראה הקרקפת הפורה [במונוגרפיה שיני הגביע רק חצי מאורך הגביע]. אך זהרי כותב-"שיני הגביע מתפשקות או מתאנקלות ובעלות מלען ארוך". לוע הגביע פתוח.
ב-"FIORI" מצויר גביע אחר לחלוטין משלנו [במונוגרפיה הגביע לא מצויר] בו שיניים משולשות קצרות, בטוח טקסון שונה.

·        על פי זהרי עלי הכותרת היבשה מתאנקלים כמו בתלתן אלמוות. אני ראיתי במיק. שהכותרת שעירה.

·        התרמיל קרומי ונראה בקלות מהגביע [לעומת שאר מיני התלתן], התרמיל מאורך ויש בו 1-2 זרעים לפי זהרי. אני ספרתי ב30 פירות זרע בודד ורק באחד שני זרעים ; הזרע יוצא בקלות מהקשווה הקרומית..

דיון  –  

תפוצה בארץ – שכיח ביער אודם, ממש אפשר למצוא עם עין טובה בכל ק"מ . נמצא ב-1998 פעם בודדת בהר יוחנן על בזלת ברמת דלתון ועתה חדש לחרמון.

תפוצה עולמית – דרום אירופה: אנגליה, גרמניה, איברי,דר.צרפת,קורסיקה,איטליה,הבלקן, אגיאה,כרתים, תורכיה,קפריסין,אירן,קווקז,קנרי, אזור, דרא"פ, צילי(מהגר?)

על הסקציה – שייך לסקציה קטנטנה – SEC.MICRANTHEUM הכוללת רק 3 מינים אירואסיאתיים: ת.מגובב, ת.חנוק ות.פאכיקליקס האנדמי לתורכיה. היה לפנים סוג נפרד- "מיקרנטום" הוא שם הסקציה. אופייני לסקציה לפי המונוגרפיה- תפרחות יושבות או כמעט, גביע בעל 10(12) עורקים, שיני גביע שוות ארוכות מאוד, מאונקלות בפרי.לפרי זרע אחד(בספרות כתוב בד"כ  שני זרעים ) , לעיתים רחוקות שניים.

[ זהרי שייך להדגיש במונוגרפיה כי חלק או רוב התפרחות היושבות של מיני הסקציה, ממש "תקועות באדמה ומרוכזות בבסיס הצמח (למעט ת.מגובב כלומר 2 מתוך 3 מינים בסך הכל)].

סכום – ברור שהכי קרוב בסוג תלתן לתלתן מגובב אך יש לו תכונות שונות. יתכן מין חדש בגלל השיניים הענקיות המאונקלות.