סכום השתלמות ניצנה – ניר-עם

24-2-2010

תחנות ההשתלמות:

1. מאגר ניר- עם : סך הכל רשמנו 100 מיני צמחים בשעתיים סיור של 800 מטר..

2. חולות סכר : סך הכל רשמנו 57 מיני צמחים בשעתיים סיור של 400 מטר..

3. כמהין ליד ניצנה : סך הכל רשמנו 123 מיני צמחים בשעתיים וחצי סיור של 1000 מטר..

4. תחנת הצבעונים ברכס בוקר : סך הכל רשמנו 47 מיני צמחים ב-45 דקות סיור של 800 מטר לפני חשכה.

מציאות ההשתלמות:

הצמח	המקום	קב. פיטוגיאוגרפית	הערות
מלוח דו-פרי	כמהין ליד ניצנה	סהרו-ערבי	מין מלוח ח"ש בעל שני טיפוסי פרי. נדיר מאוד בישראל, בערבה (נכחד?) ובאזור ניצנה. דוגמא מצוינת נטיית ח"ש מדבריים ליצור פרי הטרוקרפי (הדוקטורט של זהרי בפראג 1938!)
שכרון לבן	כמהין ליד ניצנה	לא ברור; בלבנט מעזבות בצפון-סיני ואשפתות בי"ת	צמח נדיר ביותר בישראל. ניתן לראות באוכלוסיית ניצנה "פלישה של אוכלוסיית צפון-סיני. נמצא בשכם וב... לפני מאה שנה. הפרח צהוב ולא לבן !? הערת שיר: לפי המגדיר וכן באתרים שונים ברשת מצויין ששיכרון לבן הוא צמח אירופאי/ים תיכוני הגדל בארץ בחומות וצידי דרכים. צמח נדיר למדי של חורבות בגליל העליון נמצא בעבר בין השאר בהר מירון וחוף אכזיב. כנראה שהצמח שראינו הוא שיכרון מדברי (או כהה)
צלע-שור ערבתית	כמהין ליד ניצנה	אירנו-טורני ומז.סהרו-ערבי	צמח ח"ש נדיר המופיע רק בנגב הצפוני בישראל. מין ויקרי לצ.ש.דקיקה הגדלה במעונות מוצפים מלוחים באזור הי"ת ובספר.
עדעד כחול	מאגר ניר-עם	ים-תיכוני	היה מקובל שגדל רק בחגורת הרסס לאורך חוף הים.
קדד מקומט	כמהין ליד ניצנה	אירנו-טורני עם חדירה למדבריות ערב ומז. הסהרה	ידוע בישראל בעיקר בערבה אך בירדן גדל ברמות הגבוהות של אדום. בגב התרמיל קמטים; לא ברור לאיזה מין קרוב ?- אולי לקדד האנקולים הי"ת.
קדד האצבעות	כמהין ליד ניצנה	מזרח סהרו-ערבי	מין ח"ש בעל תרמיל גדול וישר כמעט דמוי "אצבעות שמנות". לרוב רק אחד-שני פירות היוצאים מנקודה קרובה; לכן שייך לקבוצת קדד מצליב; קרוב כנראה לקדד שימפר מחד ולק.בירותי מאידך ?
קדד "ניצנה"	חולות ניצנה	מין חדש למדע ?!	לא זכינו לראות; מציאת העונה של עוז גולן לפני שבוע !, מין ח"ש השייך בברור לקבוצת קדד יפה (מפרש הכותרת ממשיך את צינור הגביע; הפרי מקושט מאוד ובעל חריץ עמוק בגבו); בעל צבע פרח דו-גוני- מפרש סגול וסירה לבנבנה. התרמיל בעל שערות לבנות לא הדוקות וגם שערות בלוטיות. קרוב מחד לק.יפה ומאידך לק.שעיר (שני מינים העוברים בנגב אחד לשני; בולוס בפלורת מצרים משייך את שניהם למין קדד שעיר!)
אירוס הנגב	חולות סכר	אנדמי לחולות הנגב (סהרו-ערבי)	המין היחידי מאירוסי ההיכל החודר ממש למדבר !, בעל שיער שחור בתעלת האבקה ודגלי פרח ארגמן-כחול. טקסון המופרד היטב מקבוצת אירוס שחום !
קחוון פלישתי	מאגר ניר-עם	אנדמי לפלשת וצפון-מזרח סיני	טקסון אנדמי חשוב המאפיין את סובב מישור החוף הדרומי שלנו וגדל בעיקר על חוסמס כורכרי. באזור פולג עובר כנראה לקחוון החוף(אייג חשב שזהו תת-מין של ק.החוף) ובאזור סיני הוא כנראה סינונים של קחוון נוקשה. חשוב למפות את תפוצתו ולתעד את השונות שלו.
לוטוס שעיר	כמהין ליד ניצנה	סהרו-ערבי	בניצנה הפרחים ממש זעירים (4 מ"מ) בעוד בערבה ליד פאראן הפרחים ממש גדולים (6-7 מ"מ. למין זה 1-2 פרחים בתפרחת. חשוב לתעד את השונות באוכלוסיות ולברר את משמעותה.
ארנבית שרועה	חולות סכר וניצנה	סהרו-ערבית	בניצנה ראינו שתי צורות שונות באותה אוכלוסיה: האם אלה שני מינים טובים או שני טיפוסים של אותו המין – פרוט בחוזר הבא.....
טופח נאה	כמהין; מאגר ניר-עם	מזרח י"ת	לטקסון זה היה כנף עליונה בפרי אך הפרי לא ריסני ולכן הוגדר כטופח נאה. לדעת א.ש. יש בלבול גדול בקבוצה זו: לטופח ריסני יש תמיד כנפי פרי בחלק העליון אך סימן הריסים משתנה באוכלוסיות. מאידך לטופח נאה (לדוגמא בשרון ופלשת) אין כנפי פרי אף פעם. מעניין כי בולוס בפלורה מצרים נותן רק את טופח נאה ואיננו נותן כלל את הטופח הריסני !? הערת שיר ורד – בכל אוכלוסיות טופח נאה שאני מכיר בשרון ובגולן יש כנפי פרי לא ריסניות, צבע הפרחים ורוד